הסכם הלוואה בין בעל מניות לחברה

הסכם הלוואה בין בעל מניות לחברה הוא מסמך משפטי המסדיר העמדת כספים של בעל מניות לרשות חברה שבה הוא מחזיק, תוך קביעת תנאי המימון, מועדי ההחזר, הריבית והתחייבויות הצדדים. הלוואות מסוג זה, המכונות גם הלוואות בעלים, משמשות חברות לצורך מימון הפעילות השוטפת, התמודדות עם קשיי תזרים, הרחבת הפעילות העסקית וביצוע השקעות.

אף שמדובר בהתקשרות בין בעל מניות לבין חברה שבה יש לו זכויות, מבחינה משפטית החברה היא אישיות משפטית נפרדת. לכן, העברת כספים מחשבונו הפרטי של בעל המניות לחשבון החברה אינה מספיקה כשלעצמה כדי להגדיר את מהות העסקה ואת התנאים להשבת הכספים.

עריכת הסכם הלוואת בעלים מאפשרת להבחין בין הלוואה לבין השקעה בהון החברה, להסדיר את זכויות בעל המניות כנושה ולצמצם מחלוקות העלולות להתעורר בין בעלי מניות, מול נושים או בעת קשיים כלכליים של החברה.

מהי הלוואת בעלים?

הלוואת בעלים היא הלוואה שמעניק בעל מניות לחברה שבה הוא מחזיק, מתוך כוונה שהכספים יוחזרו לו בהתאם לתנאים שנקבעו. בשונה מהשקעה בהון המניות, הלוואה יוצרת, ככלל, התחייבות כספית של החברה כלפי בעל המניות.

מבחינת החברה, הכספים עשויים להירשם כהתחייבות, בהתאם למהות ההסדר ולכללי החשבונאות החלים עליה. מבחינת בעל המניות, ההלוואה עשויה להקנות זכות חוזית לקבל את הכספים בחזרה, בכפוף לתנאי ההסכם ולהוראות הדין.

עם זאת, העובדה שהכספים הוגדרו כהלוואת בעלים אינה מבטיחה שבעל המניות יוכל לדרוש את השבתם בכל מצב. בנסיבות מסוימות, ובפרט בהליכי חדלות פירעון, עשויות להתעורר שאלות בנוגע למעמד החוב ולסדר הקדימות שלו ביחס לנושים אחרים.

חשוב גם להבחין בין הלוואה שבעל מניות מעמיד לחברה לבין הלוואה בכיוון ההפוך, שבה החברה מעמידה כספים לרשות בעל המניות. מדובר בהתקשרויות שונות, שהשלכותיהן המשפטיות והמיסויות עשויות להיות שונות באופן משמעותי.

מתי בעל מניות מלווה כסף לחברה?

בעלי מניות מעמידים הלוואות לחברות במגוון נסיבות עסקיות. לעיתים מדובר בצורך זמני במימון, ולעיתים בהסדר מימון ארוך טווח שנועד לתמוך בצמיחת החברה.

מימון פעילות שוטפת וצרכים תזרימיים

חברה עשויה להידרש למימון נוסף לצורך תשלום לספקים, לעובדים או לגורמים עסקיים אחרים, במיוחד כאשר קיים פער בין מועדי ההוצאות לבין קבלת הכנסות.

במקרים כאלה, הלוואת בעלים עשויה לשמש פתרון מימוני, תוך קביעת מועדי החזר התואמים את התחזיות התזרימיות של החברה.

השקעה בהתרחבות עסקית

כאשר חברה מבקשת להרחיב את פעילותה, לרכוש ציוד, להיכנס לשווקים חדשים או לבצע השקעה משמעותית, בעל המניות עשוי להעדיף להעמיד הלוואה במקום להגדיל את הון המניות. מימון פעילות החברה באמצעות הלוואת בעלים הוא אחד ממספר מסלולי מימון אפשריים, ולצדו ניתן לבחון קבלת אשראי מגורמים חיצוניים או מתאגידים אחרים. להרחבה על התנאים המשפטיים והמסחריים של מימון תאגידי, ראו את המדריך בנושא הסכם הלוואה לחברה.

מימון חברה חדשה

בשלבים הראשונים של פעילות החברה, כאשר טרם נצברו הכנסות או נכסים משמעותיים, בעלי המניות עשויים להעמיד את המימון הראשוני באמצעות הלוואות בעלים.

במצב כזה חשוב במיוחד לבחון האם המימון מתאים להירשם כהלוואה או כהון, ומהן ההשלכות של ההסדר על איתנותה הפיננסית של החברה ועל זכויות נושיה.

מימון על ידי אחד מבעלי המניות

כאשר לחברה מספר בעלי מניות ורק אחד מהם מעמיד כספים, עלולות להתעורר שאלות הנוגעות ליחסים הפנימיים בחברה.

יש לבחון האם בעלי המניות האחרים נדרשים להשתתף במימון, האם המלווה זכאי לריבית, האם תינתן לו בטוחה והאם העמדת ההלוואה משפיעה על זכויותיו כבעל מניות.

חשוב להבחין בין זכותו של בעל המניות לקבל החזר הלוואה לבין זכויותיו כבעל מניות להשתתף ברווחי החברה.

מה צריך לכלול בהסכם הלוואה בין בעל מניות לחברה?

הסכם הלוואת בעלים צריך להסדיר את ההתקשרות באופן ברור ולשקף את ההסכמות האמיתיות בין בעל המניות לחברה.

• זהות הצדדים וסמכות ההתקשרות

יש לציין את פרטיו של בעל המניות המלווה ואת פרטי החברה, לרבות מספר החברה וכתובתה.

כאשר בעל המניות משמש גם דירקטור או נושא משרה בחברה, חשוב לבחון את שאלת העניין האישי בעסקה ואת האישורים התאגידיים הנדרשים לפי חוק החברות, תקנון החברה והנסיבות.

• סכום ההלוואה ומועד העמדתה

ההסכם צריך לציין את סכום ההלוואה ואת המועד שבו יועברו הכספים לחברה.

כאשר המימון ניתן במספר פעימות, רצוי להסדיר את התנאים להעמדת כל סכום ואת האפשרות להעמדת כספים נוספים בעתיד.

• מטרת ההלוואה

אפשר לקבוע האם הכספים מיועדים לפעילות השוטפת, לרכישת נכס, להשקעה מסוימת או למטרה עסקית אחרת.

בהלוואות משמעותיות ניתן לקבוע גם מגבלות על השימוש בכספים ומנגנוני דיווח לבעל המניות המלווה.

• מועדי הפירעון

יש לקבוע האם ההלוואה תוחזר במועד קבוע, במספר תשלומים או בהתאם למנגנון מוסכם אחר.

אפשר לקשור את מועדי ההחזר לאירועים עסקיים מוגדרים, אך חשוב להימנע ממנגנונים עמומים שאינם מאפשרים לקבוע מתי מתגבשת חובת הפירעון.

• ריבית והצמדה

יש להגדיר האם ההלוואה נושאת ריבית, האם הקרן צמודה למדד ומהו אופן חישוב הסכומים שיש להשיב.

בהלוואות בין צדדים קשורים יש לבחון גם את ההשלכות המיסויות והחשבונאיות של התנאים שנבחרו.

הפרת התחייבויות

ההסכם יכול להסדיר את ההשלכות של אי-עמידה בתנאי ההחזר, לרבות הודעה על הפרה, מתן ארכה, ריבית פיגורים והעמדת יתרת החוב לפירעון מיידי בנסיבות המתאימות.

כאשר החברה מתקשרת עם מממנים נוספים, יש לוודא שהוראות ההסכם אינן סותרות התחייבויות קודמות כלפיהם.

• בטוחות ומעמד החוב

בהתאם למאפייני ההתקשרות ניתן להסדיר בטוחות, שעבודים או הוראות בדבר סדר קדימות החוב. יש לבחון אם קיימים הסכמים עם בנקים או נושים אחרים המגבילים את יכולת החברה להעמיד בטוחות או לפרוע הלוואות לבעלי מניות. להרחבה על המרכיבים הכלליים של חוזי הלוואה ניתן לעיין במדריך הסכם הלוואה.

• ריבית ותנאי החזר בהלוואת בעלים

תנאי הריבית וההחזר הם מרכיבים מרכזיים בהסכם הלוואה בין בעל מניות לחברה, משום שהם משפיעים הן על התחייבויות החברה והן על זכויות בעל המניות המלווה.

האם הלוואת בעלים חייבת לשאת ריבית?

לא בהכרח. ניתן להסכים על הלוואת בעלים ללא ריבית, אך אין להסיק מכך שההסדר נעדר השלכות מס או השלכות חשבונאיות. יש לבחון את זהות המלווה, האם מדובר ביחיד או בתאגיד, את מערכת היחסים בין הצדדים ואת הוראות המס החלות על העסקה.

כיצד קובעים את מועד החזר ההלוואה?

מועד ההחזר יכול להיקבע כתאריך מסוים, כמספר תשלומים תקופתיים או בהתאם למנגנון אחר שנקבע בהסכם. בהלוואות שנועדו למימון פעילות עסקית ארוכת טווח, ניתן לשקול תקופת דחייה לפני תחילת הפירעון, בכפוף ליכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה ולזכויות נושים אחרים.

האם בעל המניות יכול לדרוש החזר בכל עת?

זכותו של בעל המניות לדרוש החזר תלויה בתנאי ההסכם, בהוראות הדין ובנסיבות הפיננסיות והמשפטיות של החברה. אין להניח כי בעל מניות רשאי למשוך בחזרה את הכספים שהעמיד לחברה בכל רגע, גם אם מדובר בחברה שבשליטתו המלאה. כאשר נקבע מנגנון פירעון לפי דרישה, חשוב להסדיר את אופן מסירת הדרישה, תקופת ההודעה ואת המגבלות הרלוונטיות.

בטוחות ושעבודים בהסכם הלוואת בעלים

בעל מניות המעמיד הלוואה לחברה עשוי לבקש להבטיח את החזר הכספים באמצעות שעבוד נכסים או בטוחה אחרת. עם זאת, העמדת בטוחה לטובת בעל מניות מחייבת בחינה של האינטרסים העסקיים של החברה, זכויות הנושים האחרים והאישורים הנדרשים.

במקרים המתאימים ניתן לשקול שעבוד זכויות, ציוד, נכסים או רכוש עסקי של החברה, בכפוף ליכולת המשפטית ליצור את השעבוד ולרשום אותו כדין. כאשר החברה כבר התחייבה כלפי בנק או גורם מממן אחר, ייתכן שההסכמים הקיימים מגבילים יצירת שעבודים נוספים או מחייבים קבלת אישור מראש.

הסכם נחיתות של הלוואת בעלים

בהתקשרויות עם בנקים וגורמי מימון עשוי להידרש הסכם נחיתות חוב (Subordination Agreement). במסגרת הסכם כזה בעל המניות עשוי להסכים כי פירעון הלוואתו יידחה ביחס להתחייבויות מסוימות של החברה כלפי נושים אחרים.

הסדר זה עשוי לכלול מגבלות על פירעון קרן ההלוואה, תשלום ריבית או מימוש בטוחות כל עוד לא התקיימו התנאים שנקבעו. יש להבחין בין נחיתות חוזית שנקבעה בהסכם לבין דחיית פירעון חוב מכוח הוראות הדין או החלטה שיפוטית.

מה קורה כאשר החברה אינה יכולה להחזיר את הלוואת הבעלים?

אחד הסיכונים המרכזיים בהלוואת בעלים מתעורר כאשר החברה נקלעת לקשיים כלכליים ואינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה. במצב רגיל, בעל המניות עשוי להחזיק בזכות חוזית להשבת ההלוואה. אולם כאשר החברה נמצאת בהליכי חדלות פירעון, מעמדו כנושה עשוי להיבחן גם לאור הקשר שבינו לבין החברה והנסיבות שבהן הועמד המימון.

מעמד בעל המניות כנושה

עצם העובדה שהמלווה הוא בעל מניות אינה שוללת באופן אוטומטי את מעמדו כנושה של החברה. עם זאת, יש לבחון את טיב ההתחייבות, מועד העמדת הכספים, תנאי ההלוואה, אופן רישומה והאם קיימות נסיבות המצדיקות את דחיית פירעון החוב.

מתי ניתן לדחות את פירעון הלוואת הבעלים?

סעיף 6(ג) לחוק החברות, התשנ”ט–1999, מסמיך את בית המשפט, בהתקיים התנאים שנקבעו בחוק, להשעות את זכותו של בעל מניות לפירעון חובו מהחברה עד לאחר פירעון התחייבויות החברה לנושים אחרים.

בנוסף, סעיף 237 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח–2018, מסדיר בין היתר את מעמדם של חובות מסוימים לחברי תאגיד כחובות דחויים. מכאן שלא כל הלוואת בעלים נדחית אוטומטית מפני חובות לנושים חיצוניים. יש לבחון את נסיבות המקרה ואת העילה המשפטית הרלוונטית.

מימון דק והשלכותיו

אחת הסוגיות העשויות להתעורר היא מימון דק של החברה, כלומר מצב שבו פעילות החברה נשענת באופן משמעותי על מימון חיצוני או על הלוואות בעלים, ביחס להון העצמי שהושקע בה.

מימון דק אינו מוביל כשלעצמו בהכרח לדחיית החוב, אך עשוי להיות שיקול במסגרת בחינת מכלול נסיבות ההתנהלות התאגידית. לכן, בעת העמדת הלוואת בעלים, במיוחד לחברה המצויה בקשיים, יש לבחון האם מבנה המימון משקף התקשרות מסחרית אמיתית והאם הוא עלול לפגוע בזכויות נושים.

הלוואת בעלים מול הזרמת הון – מה ההבדל?

אחת ההחלטות המרכזיות של בעל מניות המבקש לממן את החברה היא האם להעמיד את הכספים כהלוואה או להזרים אותם כהשקעה בהון.

ההבחנה חשובה משום שהיא משפיעה על זכויות בעל המניות, על התחייבויות החברה ועל אופן הטיפול בכספים במקרה של קשיים כלכליים.

נושא	הלוואת בעלים	הזרמת הון
מהות המימון	יצירת התחייבות להחזר כספי	השקעה בהון החברה
זכות להחזר	בהתאם להסכם ולדין	אין זכות רגילה לפירעון כהלוואה
ריבית	ניתן לקבוע ריבית	אין ריבית מכוח עצם ההשקעה
השפעה על זכויות בעלי המניות	אינה מקנה כשלעצמה מניות נוספות	עשויה להשפיע על ההחזקות, בהתאם למבנה ההשקעה
מעמד במקרה של חדלות פירעון	חוב שמעמדו נבחן בהתאם לדין ולנסיבות	זכות שיורית בהון, לאחר פירעון החובות לפי הדין
טיפול חשבונאי	עשוי להירשם כהתחייבות	עשוי להירשם בהון העצמי
השלכות מס	תלויות בתנאי ההלוואה ובזהות הצדדים	תלויות במבנה ההשקעה ובפעולות שיבוצעו בהמשך

הבחירה בין הלוואת בעלים לבין הזרמת הון אינה צריכה להיעשות רק על בסיס שיקולי נוחות או רישום חשבונאי. יש לבחון את צרכי החברה, את זכויות בעלי המניות האחרים, את מבנה המימון ואת הסיכון הכלכלי הכרוך בעסקה.

במקרים שבהם הכספים נועדו להישאר בחברה לתקופה ארוכה ולשמש בסיס למימון פעילותה, עשויה להתעורר שאלה האם נכון יותר להסדירם כהון או באמצעות מכשיר מימון אחר.

היבטי מס וחשבונאות בהלוואה בין בעל מניות לחברה

הלוואות בעלים עשויות לעורר סוגיות מיסוי וחשבונאות, בעיקר כאשר מדובר בהלוואות ללא ריבית, בהלוואות בין צדדים קשורים או בהתקשרויות שאינן משקפות תנאי שוק רגילים.

הלוואת בעלים ללא ריבית

כאשר בעל מניות מעמיד לחברה הלוואה ללא ריבית, יש לבחון האם חלות על העסקה הוראות הקובעות השלכות מס בשל הפרשי ריבית.

בין היתר, סעיף 3(י) לפקודת מס הכנסה עשוי להיות רלוונטי להלוואות מסוימות ללא ריבית או בריבית מופחתת בין צדדים שמתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים, בכפוף לתנאי הסעיף ולחריגיו.

תחולת ההוראה תלויה, בין היתר, בזהות נותן ההלוואה, באופן ניהול ספריו, בטיב היחסים בין הצדדים ובמאפייני ההתקשרות.

אין להסיק כי כל הלוואת בעלים ללא ריבית יוצרת באופן אוטומטי חבות מס זהה.

הלוואה מהחברה לבעל המניות

יש להבחין בין הלוואה שבעל המניות נותן לחברה לבין משיכת כספים או קבלת הלוואה מהחברה על ידי בעל המניות.

כאשר החברה מעמידה כספים לבעל מניות מהותי, עשויות לחול הוראות סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה, בתנאים הקבועים בו.

הוראות אלה נועדו להתמודד, בין היתר, עם מצבים שבהם משיכות כספים מהחברה אינן מוסדרות כהכנסה חייבת במועד המתאים.

מידע נוסף ניתן למצוא בחוזר מס הכנסה 7/2017 של רשות המסים, העוסק בהוראות סעיף 3(ט1).

רישום הלוואת בעלים בספרי החברה

לצד עריכת ההסכם המשפטי, יש לוודא כי ההלוואה מתועדת באופן התואם את מהותה הכלכלית ואת כללי החשבונאות החלים על החברה.

בין היתר, יש לבחון את מועד ההכרה בהתחייבות, תנאי הפירעון, רכיב הריבית ומדידת ההלוואה בדוחות הכספיים.

במקרים מסוימים, בפרט בהלוואות ללא ריבית או בהלוואות לתקופות ממושכות, עשוי להידרש טיפול חשבונאי מיוחד.

לפיכך, מומלץ לתאם בין נוסח הסכם הלוואת הבעלים לבין הטיפול החשבונאי והמיסויי שנקבע לעסקה.

עריכת הסכם הלוואת בעלים בליווי משפטי

הסכם הלוואה בין בעל מניות לחברה אינו מסתכם בקביעת סכום ההלוואה ומועד השבתו. מדובר בהתקשרות שעשויה להשפיע על מבנה המימון של החברה, על זכויות בעלי המניות, על מערכת היחסים עם נושים ועל ההתמודדות עם קשיים כלכליים בעתיד.

עריכה משפטית של ההסכם מחייבת בחינה של תנאי המימון, האישורים התאגידיים, הבטוחות, אפשרויות הפירעון והוראות הדין הרלוונטיות.

משרד עורכי הדין אדרי פנחסוב מעניק ליווי משפטי בעריכת הסכמי הלוואה ובהתקשרויות מסחריות ופיננסיות, לרבות הסדרת הלוואות בין בעלי מניות לחברות, תוך התאמת ההסכם למבנה העסקה ולצרכים המשפטיים של הצדדים.

תשובות לשאלות נפוצות