החוק לצמצום השימוש במזומן – תחולה מיידית לגבי ניכיון שיק ותחולה נדחית לגבי דיווח לרשות המס

ביום 31 במרץ 2026, מיד לפני החג, פורסם ברשומות חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנתהתקציב (2026), התשפ"ו-2026, ובמסגרתו, גם פרק א': צמצום ההון השחור, לו שני חלקים: סימן א': הגבלה על החלפת שטר במזומן וסימן ב': דיווח של נותני שירותים פיננסיים, שתיקן את הוראות החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ו-2016 (להלן: "החלה"ב").

שני החלקים מחילים שינויים מהותיים באסדרה המוכרת של החלה"ב ובפקודת מס הכנסה בכל הנוגע למה שמכונה דיווח של חלפני כספים, שכפי שאציין מטה, כעת לא ברור היקף תחולתו.

אנא שימת הלב:

תחולת סימן א' היא מיידית.

תחולת סימן ב' יחולו ממועד הדיווח של הרבעון השלישי בשנת המס 2026 ואילך.

להלן תיאור השינויים.

סימן א' – ביטול ההחרגה של תשלום במזומן על ידי נותן אשראי לעניין ניכיון שיק

החוק לצמצום השימוש במזומן כלל בסעיף 2(ז) איסור על אדם לקבל או לתת תשלום במזומן כשכר עבודה, כתרומה או כהלוואה, אם סכום שכר העבודה, התרומה או ההלוואה עולה על 6,000 ₪ (הסכום המעודכן בחלה"ב).

למרות זאת, נקבע במקור, כי הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי הלוואה שנותן גוף פיננסי מפוקח (נותן אשראי לענין זה).

התיקון שהוחל בסימן א', הוא, שההחרגה האמורה על נותני אשראי, צומצמה, כך שהיא ממשיכה לחול, למעט לגבי ניכיון שטר.

המשמעות הנה, שמקום בו נותן אשראי מנכה שטר (לרבות שיק), שסכומו עולה על 6,000 ₪, אזי, התשלום במזומן בגין הניכיון מוגבל לנמוך מבין 10% מסכום השטר או 6,000 ₪.

משמע, אם מאן דהוא מבקש לנכות שיק של 5,999 ₪, אין מניעה לשלם את מלוא סכום השיק במזומן; מנגד, אם מאן דהוא מבקש לנכות שיק בסך 6,100 ₪, אזי התשלום המזומני המותר במסגרת הניכיון על ידי נותן האשראי הוא 610 ₪; ובהתאמה, הסכום המקסימלי המזומנים שניתן לשלם (6,000 ₪, אם השיק עלה על 6,000 ₪ מלכתחילה) הוא בגין שטר מנוכה בסך 60,000 ₪.

המגבלות האמורות נוגעות גם לפריטה או המרה.

למרות האמור, הוחלה הקלה מסוימת.

לעוסק מותר, במסגרת עסקו, לקבל מגוף פיננסי מפוקח (נותן אשראי לעניין זה) תשלום במזומן תמורת שטר, לרבות בדרך של ניכיון, פריטה או המרה, וכן הוא רשאי לתת לנותן האשראי תשלום במזומן תמורת שטר המשוך על שם הגוף הפיננסי, אם סכום השטר עולה על 6,000 ₪ אך אינו עולה על 25,000 ₪ והעוסק הציג בשל העסקה שבשלה ניתן השטר או המזומן, (1) חשבונית מס עם מספר הקצאה של רשות המס, ו – (2) קבלה בהתאם להוראות ניהול פנקסי חשבונות.

המגבלות של אדם לתת או לקבל תשלום במזומן תמורת שטר, לרבות בדרך של ניכיון, פריטה או המרה, אם השטר נקוב במטבע חוץ, או החזר הלוואה שנתן במזומן נותן האשראי, חלף 6,000 ₪, יבוא 25,000 ₪.

על רקע הערות שניתנו במהלך הדיונים, הובהר, כי האמור לא יחול על משיכת מזומן מגוף פיננסי מפוקח שאינה ניכיון, פריטה או המרה של שטר למזומן (הן תאגיד בנקאי והן נותן שירותים פיננסיים).

שאלה לדיון:

מה הדין לגבי לקוח שמבקש לנכות מספר שיקים בעת ובעונה אחת? האם יש למנות את כל השיקים יחדיו או כל שיק בנפרד?

בשלב זה, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון או רשות המסים לא הביעו עמדתם בקשר לעניין זה.

לכן, יש לנהוג בזהירות בהקשר זה, וככל שנדרש ייעוץ פרטני בקשר לאופן התנהלות, לפנות אלינו בהקשר.

כך או כך, ומבלי לגרוע מהזהירות הנדרשת אליה התייחסנו מעלה, מקום בו גוף בוחר להתייחס לכל שיק בנפרד, יש לבחון האם פעולה מעין זו של הלקוח, של מספר שיקים, שכל אחד מגיע לרף המקסימלי לכניסה לחוק (בדומה לכללי הדרדוס המוכרים) עשויה להעיד על סיכון להלבנת הון, במובן של הסיווג שלו, ומבחינת דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

שאלה נוספת לדיון:

מה הדין לגבי הלוואות שמועמדות במזומן?

התשובה היא שבנושא זה נותרה ההחרגה בעינה, כלומר, לא חלה מגבלת התשלום המזומני לגבי הלוואה שנותן גוף פיננסי מפוקח (נותן אשראי).

סימן ב' – דיווח של נותני שירותים פיננסיים

כידוע, כיום, פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] קובעת חובת דיווח של חלפני כספים בסעיף 141א(א) על כל פעולה שביצע בסכום של 50,000 שקלים חדשים ומעלה.

כעת, נוספה חובת דיווח, לא יאוחר מ-10 בחודש, בכל אחד מהחודשים אפריל, יולי, אוקטובר וינואר, בעבור הרבעון הראשון, השני, השלישי והרביעי של שנת המס, בהתאמה (המועדים שמחויבים בדיווחים עד כה), אם ביצע פעולה החייבת בדיווח כאמור או שלא ביצע פעולה כאמור.

חשוב לציין שדרישה זו לא ברורה במספר מובנים, ונידרש לעמוד על משמעותה אל מול רשות המסים בהמשך.

ראשית, האם היא משמרת את הסטטוס קוו שחל בקשר לסוגי הדיווחים (עד היום נותני אשראי, למרות שנכללו בהגדרה, לא נדרשו בדיווח. כלומר, למרות ההגדרה הרחבה בפקודת מס הכנסה ובתקנות מס הכנסה (תקנות לעניין חלפני כספים) (הוראת שעה), תשע"ט-2018, הוחל צמצום בקשר עם הפעולות החייבות בדיווח עקב הוראות רשות המס השונות רק לפעולות של ניכיון שיק).

שנית, ובהתאמה, האם כל נותני השירותים הפיננסיים (לרבות כל נותני האשראי, ולא רק אלה שעוסקים בניכיון שיקים), נדרשים בדיווח כאמור.

שלישית, האם מדובר בדיווח נוסף על דיווח שממילא דיווח נותן שירותים פיננסיים שכבר חייב בדיווח, במובן זה, שגם ידווח דיווח רגיל בו היה חייב
וגם ידווח כי דיווח כאמור לעיל.

אנו לומדים את המשמעויות האמורות ונעדכן בהקדם בקשר לכך. אנא רשמו לפניכם את השינויים האמורים ואנו זמינים לכל שאלה בהקשר.