לקוחות נכבדים,
ביום 31 במרץ 2026 פורסם ברשומות חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ”ו–2026. במסגרת החוק נכלל גם פרק א’ שעניינו צמצום ההון השחור, הכולל שני חלקים: סימן א’ – הגבלה על החלפת שטר במזומן, וסימן ב’ – דיווח של נותני שירותים פיננסיים.
הוראות אלה מתקנות את החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע”ו–2016 (להלן: “החלה”ב”).
התיקונים האמורים מביאים עמם שינויים משמעותיים בהסדרים הקיימים מכוח החלה”ב ובפקודת מס הכנסה, ובפרט בכל הנוגע לחובות הדיווח החלות על מי שמוגדרים כחלפני כספים. בשלב זה, היקף תחולתם של חלק מהשינויים טרם התבהר באופן מלא.
לתשומת לבכם:
- הוראות סימן א’ נכנסו לתוקף באופן מיידי.
- הוראות סימן ב’ יחולו החל ממועד הדיווח בגין הרבעון השלישי של שנת המס 2026 ואילך.
להלן עיקרי השינויים:
סימן א’ – צמצום ההחרגה שניתנה לנותני אשראי לעניין ניכיון שטרות
סעיף 2(ז) לחוק לצמצום השימוש במזומן אוסר על קבלה או מתן של תשלום במזומן כשכר עבודה, כתרומה או כהלוואה, מקום שבו סכום שכר העבודה, התרומה או ההלוואה עולה על 6,000 ₪ (הסכום המעודכן בהתאם לחוק).
עם זאת, בנוסחו המקורי של החוק נקבע כי הוראה זו אינה חלה על הלוואה הניתנת על ידי גוף פיננסי מפוקח (נותן אשראי לעניין זה).
התיקון שנקבע במסגרת סימן א’ צמצם את אותה החרגה, כך שהיא מוסיפה לחול לגבי הלוואות, אך אינה חלה עוד על עסקאות של ניכיון שטר.
משמעות הדברים היא כי כאשר נותן אשראי מבצע ניכיון של שטר, לרבות שיק, שסכומו עולה על 6,000 ₪, התשלום במזומן בגין הניכיון מוגבל לנמוך מבין 10% מסכום השטר או 6,000 ₪.
כך למשל, כאשר מבוקש ניכיון של שיק בסך 5,999 ₪, ניתן לשלם את מלוא התמורה במזומן. לעומת זאת, בניכיון שיק בסך 6,100 ₪, סכום המזומן המרבי שניתן לשלם עומד על 610 ₪. בהתאם לכך, הסכום המרבי שניתן לשלם במזומן – 6,000 ₪ – יתאפשר רק מקום שבו סכום השטר המנוכה עומד על 60,000 ₪ לפחות.
יובהר כי מגבלות אלה חלות גם ביחס לפעולות של פריטה או המרה.
לצד זאת, נקבעה הקלה מסוימת.
עוסק רשאי, במסגרת עסקו, לקבל מגוף פיננסי מפוקח (נותן אשראי לעניין זה) תשלום במזומן בגין שטר, לרבות באמצעות ניכיון, פריטה או המרה. כמו כן, הוא רשאי להעביר לנותן האשראי תשלום במזומן בגין שטר המשוך על שם הגוף הפיננסי, ובלבד שסכום השטר עולה על 6,000 ₪ ואינו עולה על 25,000 ₪, וכן הוצגו בקשר לעסקה שבגינה ניתן השטר או המזומן:
- חשבונית מס הכוללת מספר הקצאה מרשות המסים;
- קבלה בהתאם להוראות ניהול פנקסי חשבונות.
עוד נקבע כי בכל הנוגע לקבלה או מתן של תשלום במזומן תמורת שטר, לרבות במסגרת ניכיון, פריטה או המרה, כאשר מדובר בשטר הנקוב במטבע חוץ או בהחזר הלוואה שניתנה במזומן על ידי נותן אשראי, יעמוד הרף על 25,000 ₪ במקום 6,000 ₪.
במהלך הדיונים שקדמו לחקיקה הובהר כי ההסדר האמור אינו חל על משיכת מזומן מגוף פיננסי מפוקח שאינה כרוכה בניכיון, פריטה או המרה של שטר למזומן, בין אם מדובר בתאגיד בנקאי ובין אם בנותן שירותים פיננסיים.
להלן מספר שאלות העשויות להתעורר בעקבות כניסת התיקון לתוקף:
שאלה ראשונה
מהו הדין כאשר לקוח מבקש לנכות מספר שיקים באותו מועד – האם יש לבחון את כלל השיקים כמקשה אחת או להתייחס לכל שיק בנפרד?
נכון למועד זה, לא פורסמה עמדת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון או רשות המסים ביחס לשאלה זו.
לפיכך, מומלץ לנקוט משנה זהירות בסוגיה זו, ובמקרים המחייבים בחינה פרטנית לפנות לקבלת ייעוץ מתאים.
בכל מקרה, גם אם תתקבל גישה שלפיה כל שיק נבחן בנפרד, יש לבחון האם פעולה של לקוח המבקש לנכות מספר שיקים, כאשר כל אחד מהם מגיע לרף המקסימלי לכניסה לחוק (בדומה לכללי הדרדוס המוכרים), עשויה להעיד על סיכון בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור, הן מבחינת סיווג הלקוח והן מבחינת חובות הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
שאלה נוספת
מהו הדין ביחס להלוואות המועמדות במזומן?
בעניין זה לא חל שינוי, וההחרגה נותרה על כנה. משכך, מגבלת התשלום במזומן אינה חלה על הלוואה הניתנת על ידי גוף פיננסי מפוקח (נותן אשראי לעניין זה).
סימן ב’ – דיווח של נותני שירותים פיננסיים
כידוע, סעיף 141א(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] מחייב כיום חלפני כספים לדווח על כל פעולה בסכום של 50,000 ₪ ומעלה.
התיקון מוסיף חובת דיווח רבעונית, אשר תוגש לא יאוחר מיום 10 בחודשים אפריל, יולי, אוקטובר וינואר, בגין הרבעון הראשון, השני, השלישי והרביעי של שנת המס, בהתאמה. חובה זו תחול הן כאשר בוצעה פעולה החייבת בדיווח והן כאשר לא בוצעה פעולה כאמור.
עם זאת, דרישה זו מעוררת מספר שאלות פרשניות שטרם קיבלו מענה ברור, ואשר צפויות להתברר מול רשות המסים בהמשך.
ראשית, לא ברור האם התיקון מבקש לשמר את המצב הקיים ביחס לסוגי הפעולות החייבות בדיווח. עד כה, נותני אשראי אמנם נכללו בהגדרות הרלוונטיות, אולם בפועל לא נדרשו לדווח, למעט ביחס לפעולות של ניכיון שיקים, בהתאם להנחיות ולהוראות שפורסמו לאורך השנים על ידי רשות המסים.
שנית, מתעוררת השאלה האם חובת הדיווח החדשה חלה על כלל נותני השירותים הפיננסיים, לרבות כלל נותני האשראי, או שמא רק על מי שעוסקים בפעילות של ניכיון שיקים.
שלישית, לא ברור האם מדובר בחובת דיווח נוספת ונפרדת החלה לצד הדיווחים הקיימים, כך שגורם שכבר מחויב בדיווח רגיל יידרש להגיש בנוסף גם את הדיווח החדש.
לפרסום החוק ברשומות לחץ כאן
אנו לומדים את משמעויות התיקון ונעדכן בהקדם עם קבלת הבהרות נוספות מצד הרשויות. אנא רשמו לפניכם את השינויים האמורים, ואנו עומדים לרשותכם בכל שאלה בנושא.
אדרי פנחס משרד עורכי דין