הסכם מייסדים

הסכם מייסדים – מה חשוב לדעת לפני שמקימים חברה משותפת?

הסכם מייסדים הוא אחד המסמכים החשובים ביותר בהקמת מיזם או חברה שבהם מעורבים שני מייסדים או יותר.דווקא בתחילת הדרך, כאשר קיימת הסכמה על החזון והיחסים בין השותפים טובים, חשוב להסדיר מראש מה כל אחד מביא למיזם, כיצד מתקבלות החלטות, למי שייכות המניות, מה קורה כאשר נדרש הון נוסף ומה עושים אם אחד המייסדים מעוניין לעזוב.

הסכם שנערך בצורה נכונה אינו נועד רק להתמודד עם סכסוך עתידי. הוא יוצר מסגרת ברורה לניהול החברה ומאפשר למייסדים לדעת מראש מהן הזכויות והחובות של כל אחד מהם.

הסכם מייסדים צריך להיות מותאם למיזם הספציפי. הסכם המתאים לסטארטאפ שבו שלושה יזמים מפתחים טכנולוגיה אינו בהכרח מתאים לשני בעלי מקצוע המקימים יחד חברה למתן שירותים. לכן אין די ברשימת סעיפים סטנדרטית – יש להבין כיצד המייסדים מתכוונים לעבוד יחד ומהם התרחישים שעלולים להתעורר לאורך חיי החברה.

מהו הסכם מייסדים?

הסכם מייסדים הוא הסכם שנערך בין מייסדי מיזם או חברה ומסדיר את מערכת היחסים ביניהם ואת העקרונות שלפיהם יפעלו יחד.

בין היתר, ההסכם יכול לקבוע את חלוקת ההחזקות בחברה, התפקידים של המייסדים, היקף ההשקעה של כל אחד מהם, אופן קבלת ההחלטות, מינוי הדירקטוריון, העברת מניות, הכנסת משקיעים, זכויות במקרה של מכירת מניות ומנגנונים להתמודדות עם פרישה או מחלוקת.

במיזמים שבהם קיימים נכסים בעלי ערך – כגון תוכנה, קוד, פטנטים, סימני מסחר, עיצובים, מאגרי מידע או ידע מקצועי – להסכם יש חשיבות נוספת בהסדרת הבעלות בקניין הרוחני.

מה המטרה של הסכם מייסדים?

המטרה המרכזית של הסכם מייסדים היא ליצור מראש מערכת כללים ברורה למערכת היחסים בין המייסדים.

בתחילת מיזם קל יחסית להסכים באופן כללי ש”נעבוד יחד” או ש”הכול יהיה חצי-חצי”. הבעיות מתחילות כאשר צריך לקבל החלטות ממשיות: מי עובד במשרה מלאה? מי משקיע כסף נוסף? מי מוסמך לחתום בשם החברה? האם ניתן להכניס משקיע? ומה קורה אם אחד המייסדים מפסיק לעבוד בחברה אך ממשיך להחזיק בחלק משמעותי ממניותיה?

הסכם מייסדים מאפשר לענות על שאלות כאלה לפני שהאינטרסים של הצדדים מתנגשים.

בין מטרותיו ניתן למנות:

• הגדרת הזכויות והחובות של כל מייסד;
• הסדרת חלוקת המניות;
• קביעת תפקידים ותחומי אחריות;
• קביעת מנגנוני קבלת החלטות;
• הסדרת השקעות ומימון עתידי;
• הגבלת העברת מניות לצדדים שלישיים;
• הגנה על בעלי המניות במקרים מסוימים;
• הסדרת זכויות בקניין הרוחני;
• קביעת מנגנונים לפרישת מייסד;
• יצירת דרך מוסכמת להתמודדות עם מחלוקות ומבוי סתום.

המטרה אינה למנוע כל מחלוקת אפשרית, אלא לצמצם את חוסר הוודאות כאשר היא מתעוררת.

מועד הכנת הסכם המייסדים

מומלץ לדון בהסכם המייסדים בשלב מוקדם ככל האפשר – לעיתים עוד לפני רישום החברה. דווקא בשלב שבו היחסים בין המייסדים טובים והאינטרסים שלהם עדיין דומים קל יותר לנהל דיון ענייני בשאלות מורכבות כגון בעלות, שליטה, פרישה ומכירת מניות.

עם זאת, ניתן לערוך הסכם גם לאחר הקמת החברה. במצב כזה חשוב לבחון את הוראות תקנון החברה, החלטות שכבר התקבלו, הקצאת המניות והסכמים נוספים שהחברה או בעלי מניותיה כבר התחייבו בהם.

כניסתו של משקיע לחברה עשויה אף היא להביא לשינוי במערכת ההסכמית. משקיעים עשויים לדרוש זכויות שונות ולבקש לתקן את התקנון או להחליף הסכמות מוקדמות בהסכם בעלי מניות חדש.

מה חשוב לכלול בהסכם מייסדים?

אין נוסח אחד שמתאים לכל החברות. עם זאת, קיימים מספר נושאים מרכזיים שכדאי לבחון כמעט בכל הסכם.

חלוקת המניות בין המייסדים

אחת ההחלטות הראשונות היא כיצד יחולק הון המניות. חלוקה שווה אינה בהכרח החלוקה המתאימה בכל מקרה. אפשר להביא בחשבון השקעה כספית, טכנולוגיה או קניין רוחני שהביא מייסד, היקף העבודה הצפוי, קשרים עסקיים, ניסיון מקצועי ותרומה אחרת למיזם. חשוב גם לחשוב קדימה: גיוס משקיעים והקצאות מניות נוספות עלולים לדלל את שיעור ההחזקה של המייסדים.

תפקידים והיקף המחויבות

כדאי להגדיר מי אחראי על אילו תחומים ומה מצופה מכל מייסד. במיזם אחד ייתכן שמייסד אחד מנהל את הפעילות העסקית והשני את הפיתוח הטכנולוגי. במקום אחר שניהם עשויים להיות פעילים באופן מלא. אפשר להסדיר גם את היקף הזמן שכל מייסד מתחייב להקדיש למיזם, האם הוא רשאי לעסוק בפעילות עסקית נוספת ומה קורה אם אינו עומד במחויבויות שנקבעו.

השקעה ומימון החברה

ההסכם יכול לקבוע כמה כסף משקיע כל אחד בתחילת הדרך ומה יקרה כאשר החברה תזדקק להון נוסף. יש להבחין גם בין השקעה כנגד מניות לבין הלוואת בעלים. כדאי להסדיר מראש מה קורה אם אחד המייסדים מוכן להזרים כסף נוסף והאחר אינו מסוגל או אינו מעוניין לעשות זאת.

קבלת החלטות

לא כל החלטה צריכה להתקבל באותו אופן. אפשר לקבוע כי החלטות שוטפות יתקבלו ברוב רגיל, בעוד החלטות מהותיות ידרשו רוב מיוחד או הסכמה של כל המייסדים. לדוגמה, ניתן לקבוע מנגנון מיוחד להחלטות בנוגע למכירת החברה, הכנסת משקיע, נטילת התחייבות כספית משמעותית, שינוי תחום הפעילות, הקצאת מניות או מכירת נכס מרכזי.

מנגנונים בהסכם המייסדים

חלק חשוב במיוחד בהסכם עוסק במנגנונים שנועדו להסדיר מצבים שבהם מבנה הבעלות בחברה משתנה.

• זכות סירוב ראשונה – Right of First Refusal

זכות סירוב ראשונה יכולה לקבוע כי כאשר בעל מניות מעוניין למכור את מניותיו לצד שלישי, עליו לאפשר תחילה לבעלי המניות האחרים לרכוש אותן בהתאם לתנאים שנקבעו. המנגנון יכול לסייע למייסדים לשלוט בזהות בעלי המניות בחברה ולמנוע מצב שבו שותף מוכר את החזקותיו לגורם חיצוני בלי שניתנה לאחרים האפשרות לרכוש אותן. חשוב להגדיר היטב כיצד נמסרת הודעת המכירה, כמה זמן עומד לרשות בעלי הזכות, אילו תנאים צריכים להיכלל בהצעה ומה קורה אם הזכות אינה ממומשת.

• זכות הצטרפות למכירה – Tag Along

זכות הצטרפות נועדה בדרך כלל להגן על בעל מניות שאינו משתתף ביוזמת המכירה. לדוגמה, כאשר בעל מניות מרכזי מוכר את החזקותיו לצד שלישי, ניתן לקבוע כי בעל מניות אחר יהיה רשאי לדרוש שגם מניותיו יימכרו לרוכש, בהתאם למנגנון ולתנאים שנקבעו בהסכם. כך ניתן לצמצם מצב שבו בעל מניות נשאר בחברה עם בעל שליטה חדש שהוא לא בחר לעבוד עמו.

• זכות מצרנות

זכות מצרנות עוסקת בדרך כלל בהקצאה עתידית של מניות או ניירות ערך חדשים בחברה. היא מאפשרת לבעל מניות להשתתף בהקצאה, בהתאם לתנאים שנקבעו, כדי לשמור ככל האפשר על שיעור החזקתו היחסי. יש להבחין בינה לבין זכות סירוב ראשונה: זכות הסירוב מתייחסת בדרך כלל למכירת מניות קיימות בידי בעל מניות, ואילו זכות מצרנות יכולה להתייחס להנפקה או הקצאה של מניות חדשות על ידי החברה.

• אנטי דילול

מנגנוני אנטי-דילול נועדו להתמודד עם דילול כלכלי של בעל מניות בנסיבות שהוגדרו מראש, ובפרט בסבבי השקעה עתידיים. מדובר בתחום שבו לניסוח המדויק משמעות רבה. קיימים מנגנוני אנטי-דילול מסוגים שונים, והם אינם זהים לזכות מצרנות.

בחברות הזנק מנגנונים אלה מופיעים פעמים רבות בהסכמי השקעה, למשל לצורך התמודדות עם סבב השקעה עתידי המתבצע לפי שווי נמוך יותר מסבב קודם. לכן יש לבחון אם מנגנון כזה בכלל מתאים להסכם המייסדים הראשוני ומה יהיו השלכותיו על יתר בעלי המניות.

• מינוי דירקטוריון

הסכם המייסדים יכול להסדיר את הרכב דירקטוריון החברה ואת הזכות של מייסדים מסוימים להציע או למנות דירקטורים, בכפוף לדין ולמסמכי החברה. כאשר קיימים מספר בעלי מניות משמעותיים, הרכב הדירקטוריון משפיע באופן מהותי על השליטה וקבלת ההחלטות בחברה. כדאי לבחון גם מה קורה כאשר שיעור ההחזקה של מייסד יורד – האם הוא ממשיך להיות זכאי לייצוג בדירקטוריון או שהזכות מותנית בשיעור החזקה מינימלי.

• מנגנון פירוק או היפרדות

אחד הסעיפים החשובים בהסכם הוא דווקא זה שעוסק באפשרות שהשותפות העסקית לא תימשך. מחלוקת מהותית עלולה ליצור מצב של Deadlock – מבוי סתום שבו לא ניתן לקבל החלטה הנדרשת להמשך פעילות החברה. הדבר בולט במיוחד בחברה שבה שני מייסדים מחזיקים בחלקים שווים ונדרשת הסכמת שניהם.

ניתן לקבוע מנגנון מדורג: תחילה משא ומתן בין המייסדים, לאחר מכן גישור או הליך מוסכם אחר, ובמקרים מסוימים מנגנון המאפשר לאחד הצדדים לרכוש את חלקו של האחר.

קיימים מנגנוני Buy-Sell שונים, ולעיתים נעשה שימוש במנגנונים המכונים BMBY או “במבי”. יש לתכנן אותם בזהירות משום שמנגנון שנראה סימטרי על הנייר עלול ליצור יתרון משמעותי לצד בעל יכולת כלכלית גבוהה יותר. לא כל מחלוקת צריכה להוביל לפירוק החברה. מטרת הסעיף היא ליצור דרך ברורה להתמודדות עם מצב שבו המשך הפעילות המשותפת אינו אפשרי.

מה קורה כאשר אחד המייסדים עוזב?

זו אחת השאלות החשובות ביותר בהסכם. נניח ששני מייסדים קיבלו בתחילת הדרך 50% מהמניות כל אחד, אך לאחר מספר חודשים אחד מהם מפסיק לעבוד במיזם. האם הוא ימשיך להחזיק במחצית החברה?

במיזמים מסוימים משתמשים במנגנוני הבשלה – Vesting – שבמסגרתם זכויותיו הכלכליות של המייסד או האפשרות של החברה/המייסדים האחרים לרכוש בחזרה חלק ממניותיו משתנות לאורך תקופה שנקבעה.

ניתן גם להבחין בין נסיבות שונות של עזיבה, למשל פרישה מוסכמת לעומת הפרה מהותית של התחייבויות. המנגנון צריך להיות מנוסח בהתאם לדין, למבנה העסקה ולהיבטי המס הרלוונטיים.

קניין רוחני – למי שייך הרעיון, הקוד והמותג?

במיזמים המבוססים על טכנולוגיה, תוכן או פיתוח, שאלת הקניין הרוחני עשויה להיות שווה יותר מכל הנכסים הפיזיים של החברה. מייסד עשוי להגיע למיזם עם קוד שכבר פיתח, עיצוב, שם מסחרי, דומיין, מאגר מידע, שיטה או ידע אחר. בהמשך נוצרים נכסים נוספים במסגרת הפעילות המשותפת.

הסכם המייסדים צריך להתייחס לשאלה אילו זכויות מועברות לחברה, באילו תנאים ומה מעמדו של קניין רוחני שהיה קיים לפני הקמת המיזם. חשוב להסדיר את הנושא באופן שמתיישב גם עם הסכמי העסקה והתקשרות עם עובדים, מפתחים ונותני שירותים.

סודיות ואי תחרות

מייסדים נחשפים למידע עסקי רגיש: תוכניות עסקיות, רשימות לקוחות, אסטרטגיה, מחירים, טכנולוגיה, מידע פיננסי וסודות מסחריים. לכן הסכם מייסדים כולל לעיתים הוראות בדבר שמירת סודיות, שימוש במידע והחזרת מידע ומסמכים במקרה של פרישה.

לעיתים מבקשים לכלול גם מגבלות על תחרות או שידול עובדים ולקוחות. מגבלות מסוג זה אינן נאכפות באופן אוטומטי רק משום שנכתבו בחוזה, ולכן יש לנסח אותן בזהירות ובהתאם לדין ולנסיבות.

שכר, החזר הוצאות וחלוקת רווחים

החזקה במניות אינה זהה לקבלת שכר. מייסד יכול להיות בעל מניות ובמקביל לעבוד בחברה בתפקיד מסוים. לכן כדאי להבהיר כיצד ייקבע שכר המייסדים, מי מוסמך לשנות אותו ואילו הוצאות החברה תחזיר להם. גם חלוקת דיבידנדים אינה צריכה להישאר בגדר הנחה כללית. חלוקת דיבידנד כפופה להוראות הדין ולהחלטות האורגנים המוסמכים בחברה.

הסכם מייסדים ותקנון החברה – מה ההבדל?

חשוב להבחין בין שני המסמכים.

תקנון החברה הוא מסמך שחברה חייבת לערוך במסגרת התאגדותה, והוא נחשב לפי חוק החברות לחוזה בין החברה ובין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם. הוא כולל את הפרטים שהחוק מחייב ויכול לכלול הוראות נוספות בנוגע לניהול החברה וזכויות בעלי המניות.

הסכם מייסדים, לעומת זאת, הוא הסכם בין הצדדים החתומים עליו, המאפשר להסדיר בפירוט רב יותר את היחסים המסחריים והאישיים ביניהם. חשוב לוודא שהמסמכים אינם כוללים הוראות סותרות. בעת הכנת הסכם המייסדים יש לבחון אילו הוראות נכון לכלול גם בתקנון החברה ומה צריכות להיות ההשלכות במקרה של אי-התאמה.

הסכם מייסדים בהקמת חברה

בעת הקמת חברה, הסכם המייסדים הוא חלק ממכלול רחב יותר של החלטות ומסמכים. יש לקבוע את מבנה הון המניות, חלוקת המניות הראשונית, זהות הדירקטורים, זכויות החתימה, תקנון החברה ואופן מימון הפעילות הראשונית. במקביל יש לבחון האם קיימים נכסים או זכויות שיש להעביר לחברה.

זה גם הזמן לבדוק אם המבנה שעליו הסכימו המייסדים מתאים לצרכים העתידיים. לדוגמה, חברה שמתכוונת לגייס משקיעים עשויה להזדקק למבנה שונה מעסק משפחתי שאינו מתכנן הכנסת בעלי מניות נוספים. עריכת הסכם המייסדים ורישום החברה כחלק מתהליך מתואם מאפשרים להתאים בין ההסכמות המסחריות של הצדדים לבין תקנון החברה ומבנה ההחזקות שנרשם בפועל.

האם חובה לערוך הסכם מייסדים?

אין חובה כללית שלפיה כל מי שמקים חברה יחד עם אדם נוסף חייב לחתום על הסכם מייסדים. עם זאת, העובדה שאין חובה לערוך הסכם אינה אומרת שאין צורך להסדיר את מערכת היחסים.

בהיעדר הסכם, שאלות רבות יוכרעו בהתאם לחוק, לתקנון החברה ולהסכמות אחרות שניתן להוכיח. אלא שהסדרים אלה לא בהכרח משקפים את מה שהמייסדים היו רוצים שיקרה. ככל שקיימים יותר מייסדים, כסף רב יותר, קניין רוחני משמעותי או תוכניות לגיוס השקעה, כך גדלה החשיבות של הסדרה מוקדמת וברורה.

טעויות נפוצות בעריכת הסכם מייסדים

אחת הטעויות היא להוריד הסכם מייסדים מוכן מהאינטרנט ולהחליף בו את שמות הצדדים. מנגנונים שמתאימים לחברה אחת יכולים להיות בעייתיים מאוד בחברה אחרת.

טעות נוספת היא להתמקד רק בחלוקת האחוזים ולהתעלם מהיום שאחרי: מה יקרה כאשר יידרש כסף נוסף, מייסד ירצה לעזוב או תתקבל הצעה לרכישת החברה? גם חלוקה אוטומטית של 50% – 50% בלי מנגנון להתמודדות עם מבוי סתום עלולה ליצור קושי משמעותי בקבלת החלטות.

ולבסוף, חשוב שלא להתייחס להסכם המייסדים במנותק מתקנון החברה, הסכמי העסקה, הסכמי השקעה ומסמכים אחרים.

למה כדאי להסדיר את היחסים דווקא בתחילת הדרך?

הסכם מייסדים טוב אינו נכתב מתוך הנחה שהמייסדים עתידים להסתכסך. להפך: מטרתו היא לאפשר להם לעבוד יחד כאשר לכל אחד ברור מהם הכללים. הוא מאפשר להגדיר את מבנה הבעלות, סמכויות הניהול, אופן קבלת ההחלטות, השקעות עתידיות, העברת מניות, קניין רוחני ומנגנוני פרישה והיפרדות.

ככל שהנושאים האלה מוסדרים מוקדם יותר, כך קטן מרחב אי-הוודאות כאשר החברה גדלה, מצרפת עובדים ומשקיעים או נדרשת לקבל החלטות משמעותיות. בשל ההשלכות המשפטיות, העסקיות ולעיתים גם המיסויות של ההסכם, חשוב להתאים אותו למייסדים, למבנה החברה ולמיזם הספציפי ולא להסתמך על נוסח כללי בלבד.