חוק אשראי הוגן, התשנ”ג–1993, הוא אחד החוקים המרכזיים המסדירים את היחסים המשפטיים בין נותני אשראי ללווים בישראל. החוק קובע, בין היתר, כיצד יש לערוך הסכמי הלוואה, אילו פרטים חובה לגלות ללווה, כיצד מחשבים את עלות האשראי, מהן המגבלות על שיעורי הריבית ובאילו תנאים ניתן לנקוט הליכי גבייה במקרה של אי־פירעון.
עבור חברות מימון, נותני אשראי חוץ־בנקאי וגופים נוספים העוסקים בהעמדת אשראי, מדובר במסגרת משפטית שיש להכיר וליישם כחלק מהפעילות השוטפת. עמידה בהוראות החוק אינה מסתכמת בניסוח הסכם הלוואה תקין; היא מחייבת גם התאמה של תהליכי העבודה, מערכות חישוב הריבית, מסמכי הגילוי ומנגנוני הגבייה.
חשוב להבחין בין חוק אשראי הוגן לבין חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע”ו–2016. בעוד שהחוק השני מסדיר, בין היתר, את החובה לקבל רישיון למתן אשראי ואת הפיקוח על בעלי הרישיונות, חוק אשראי הוגן מתמקד במידה רבה בתנאי עסקאות האשראי ובזכויות ובחובות הנובעות מהן.
מהו חוק אשראי הוגן ומהי מטרתו?
חוק אשראי הוגן נחקק במקור בשנת 1993 בשם חוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות. מטרתו הייתה להסדיר את שוק ההלוואות החוץ־בנקאי וליצור הגנות משפטיות ללווים, במיוחד לנוכח פערי המידע וכוח המיקוח שעשויים להתקיים בין מלווה מקצועי לבין לווה.
בשנת 2017 התקבל תיקון משמעותי לחוק, תיקון מספר 5, שבמסגרתו שונה שמו לחוק אשראי הוגן, הורחבה תחולתו ונקבעו הוראות חדשות הנוגעות לתקרות הריבית, חובות הגילוי, תיעוד עסקאות האשראי ואכיפת הוראות החוק.
התיקון הרחיב את ההסדרה גם ביחס לגופים בנקאיים, בכפוף להוראות ולהחרגות הקבועות בדין, ונועד ליצור מסגרת רחבה יותר של כללים החלים על שוק האשראי בישראל.
מבחינה מעשית, החוק נועד לקדם שלוש מטרות מרכזיות:
שקיפות: לאפשר ללווה להבין את התנאים הכלכליים והמשפטיים של ההלוואה לפני ההתקשרות.
הגבלת עלויות אשראי: לקבוע מגבלות על עלות האשראי ועל ריבית הפיגורים בעסקאות שעליהן חלות הוראות התקרה.
הגנה על זכויות הצדדים: ליצור כללים ברורים ביחס להתקשרות, להפרת ההסכם, לפירעון מיידי ולגביית חובות.
המשמעות עבור נותן אשראי היא שהחופש לקבוע תנאים מסחריים בהסכם הלוואה כפוף להוראות החוק, ולא כל תנאי שעליו הסכימו הצדדים יהיה בהכרח תקף או ניתן לאכיפה.
על מי חל חוק אשראי הוגן?
אחת השאלות החשובות עבור נותני אשראי היא האם הוראות החוק חלות על כל הלוואה ועל כל גוף שמעניק מימון.
החוק מגדיר באופן רחב את המונח “הלוואה”, הכולל סוגים שונים של עסקאות אשראי, ובכלל זה עסקאות ניכיון שטרות. עם זאת, תחולת ההוראות תלויה בזהות הצדדים, באופי העסקה, בסוג המימון ובהחרגות שנקבעו בחוק ובתקנות.
החוק עשוי לחול, בין היתר, על בנקים, חברות אשראי חוץ־בנקאי, גופים בעלי רישיון למתן אשראי, מפעילי מערכות לתיווך באשראי ומלווים אחרים, בהתאם להגדרות ולחריגים הקבועים בו.
האם החוק חל גם על הלוואות בין חברות?
לעניין הגדרת “לווה” בחוק אשראי הוגן, נקודת המוצא היא שמדובר ביחיד המקבל הלוואה, וכן בסוגי תאגידים שנקבעו לפי סעיף 15ג לחוק.
משמעות הדבר היא שאין להניח שהוראות החוק חלות באופן זהה על הלוואה צרכנית לאדם פרטי ועל עסקת מימון בין שתי חברות מסחריות.
כאשר גוף מימון מעניק אשראי לחברה, יש לבדוק את תחולת חוק אשראי הוגן לצד דיני החוזים, דיני הבנקאות, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים והוראות רגולטוריות נוספות שעשויות להיות רלוונטיות.
גם כאשר עסקה מסוימת אינה כפופה לכל הוראות חוק אשראי הוגן, אין משמעות הדבר שנותן האשראי פטור מחובות אחרות הקבועות בדין.
מהן החובות העיקריות של נותן אשראי לפי החוק?
חוק אשראי הוגן קובע שורה של דרישות שנועדו להבטיח שהלווה יוכל להבין את העסקה ואת השלכותיה הכלכליות עוד לפני שהוא מתחייב להחזיר את הכספים.
החובות המרכזיות נוגעות לתיעוד ההתקשרות, למסירת מידע, להצגת שיעורי הריבית, למגבלות על עלות האשראי ולהתנהלות במקרה של הפרת הסכם ההלוואה.
עריכת הסכם הלוואה בכתב ותיעוד הסכמת הלווה
סעיף 2 לחוק קובע כי חוזה הלוואה בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב, וכי הסכמת הלווה לכריתת החוזה צריכה להינתן במפורש ולהיות מתועדת בידי המלווה.
לכן, בעסקת אשראי שעליה חלה ההוראה, אין להסתפק בהבנות בעל פה או בהעברת כספים לחשבון הלווה ללא תיעוד מתאים של תנאי העסקה.
הדרישה משמעותית גם עבור חברות המעניקות הלוואות באופן דיגיטלי. התקשרות באמצעות אתר אינטרנט או מערכת מקוונת עשויה לעמוד בדרישות החוק, אך נדרש לוודא שהמסמכים, אופן קבלת ההסכמה ושמירת התיעוד עומדים בהוראות הדין.
חובת גילוי נאות לפני החתימה על ההסכם
סעיף 3 לחוק אשראי הוגן מחייב את המלווה למסור ללווה עותק מחוזה ההלוואה ולאפשר לו הזדמנות סבירה לעיין בתנאיו לפני כריתת ההסכם.
לאחר ההתקשרות נדרש המלווה למסור גם עותק מהחוזה שנכרת ומהתיעוד של הסכמת הלווה.
החובה אינה מסתכמת במסירת המסמך בלבד. על הסכם ההלוואה לכלול גילוי מלא של הפרטים שהחוק מחייב, ובהם:
סכום ההלוואה והסכום שיקבל הלווה בפועל.
שיעור הריבית ואופן חישובה.
בסיס הריבית במקרה של ריבית משתנה.
תנאי הצמדה למדד או לבסיס אחר.
עמלות, תוספות והוצאות רלוונטיות.
שיעור העלות הממשית של האשראי והתקרות החלות.
תקופת ההלוואה, מועדי הפירעון ולוח התשלומים.
שיעור ריבית הפיגורים ותנאי גבייתה.
התנאים להעמדת ההלוואה לפירעון מיידי.
זכות לפירעון מוקדם ותנאיה.
זהות הגורם המפקח על פעילות המלווה.
הוראות הגילוי מפורטות בסעיף 3 לחוק, וחלקן עודכנו במסגרת תיקוני החקיקה.
מהי העלות הממשית של האשראי וכיצד מחשבים אותה?
אחד המונחים החשובים בחוק הוא “שיעור העלות הממשית של האשראי”. מדובר במדד שנועד לשקף את עלות ההלוואה ללווה, ולא רק את שיעור הריבית הנקוב בהסכם.
לעיתים חברת מימון מפרסמת הלוואה בריבית מסוימת, אך בנוסף לריבית גובה גם עמלות ותשלומים אחרים. בנסיבות כאלה, העלות הכלכלית האמיתית של ההלוואה עשויה להיות גבוהה מהריבית המוצגת.
לפי החוק, שיעור העלות הממשית של האשראי מבוסס על היחס בין סך התוספות הרלוונטיות לבין הסכום שהלווה קיבל בפועל, בחישוב שנתי ובהתאם להוראות החישוב החלות.
לא כל הוצאה נכללת בהכרח בחישוב. החוק והתקנות מבחינים בין סוגי תשלומים שונים וקובעים חריגים מסוימים.
דוגמה להבדל בין ריבית נקובה לעלות האשראי
נניח שחברת מימון מעניקה הלוואה בסך 100,000 ש”ח, הנושאת ריבית שנתית, ובנוסף גובה עמלה הקשורה להעמדת האשראי.
אם העמלה נחשבת לתוספת לפי החוק, היא עשויה להגדיל את שיעור העלות הממשית של האשראי, גם אם הריבית הנקובה בהסכם לא השתנתה.
לכן, כאשר בוחנים אם עסקת אשראי עומדת בתקרה החוקית, אין להסתפק בבדיקת הריבית בלבד. יש לבדוק את מלוא התשלומים הנדרשים מהלווה ואת אופן סיווגם.
עבור נותני אשראי, מדובר גם בדרישה תפעולית: יש לוודא שמערכות התמחור וחישוב ההחזרים מסוגלות להציג את הנתונים הנדרשים בהתאם למאפייני העסקה.
מהי הריבית המקסימלית המותרת לפי חוק אשראי הוגן?
חוק אשראי הוגן מגביל את שיעור העלות הממשית של האשראי בעסקאות שעליהן חלות הוראות תקרת הריבית.
לפי התוספת הראשונה לחוק, הכלל לגבי הלוואה בשקלים חדשים הוא תקרה המבוססת על ריבית בנק ישראל בתוספת 15 נקודות אחוז.
עם זאת, אין מדובר בשיעור אחיד החל על כל הלוואה בישראל. החוק כולל חריגים והוראות מיוחדות, בין היתר ביחס להלוואות קצרות מסוימות, לסכומי הלוואה גבוהים ולעסקאות אשראי מסוגים מסוימים.
כיצד מחשבים את תקרת הריבית?
לצורך המחשה בלבד, אם ריבית בנק ישראל במועד כריתת חוזה ההלוואה היא 4%, תקרת העלות הממשית לפי הכלל הבסיסי תהיה 19% בחישוב שנתי.
דוגמה חישובית בלבד, לא הריבית הנוכחית:
- 4% ריבית בנק ישראל בדוגמה
- 15% נקודות אחוז נוספות
- 19% תקרת עלות בדוגמה
האם קיימת תקרת ריבית שונה להלוואות קצרות?
כן. בתוספת הראשונה לחוק קיימת הוראה מיוחדת לגבי הלוואות מסוימות לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, כאשר אין לצדדים אפשרות להאריך או לחדש אותן בתנאים דומים.
בהתקיים התנאים הקבועים בחוק, התקרה עשויה להיות גבוהה בחמש נקודות אחוז מהתקרה הרגילה, בכפוף לאפשרות לקביעת הוראות אחרות בידי המאסדר הרלוונטי.
הוראה זו אינה מאפשרת לסווג באופן אוטומטי כל הלוואה קצרה כעסקה הזכאית לתקרה מוגדלת. יש לבחון את תקופת ההלוואה, אפשרויות החידוש, זהות המלווה ויתר התנאים הקבועים בדין.
ריבית פיגורים – מה מותר לנותן אשראי לגבות?
ריבית פיגורים היא ריבית הנגבית כאשר הלווה אינו עומד במועדי התשלום שנקבעו בהסכם.
החוק מבחין בין הריבית המשולמת בגין האשראי עצמו לבין ריבית הפיגורים, וקובע מגבלות נפרדות על שיעורה.
סעיף 6 לחוק אוסר על כריתת חוזה הלוואה שבו שיעור ריבית הפיגורים הידוע בעת ההתקשרות עולה על השיעור המרבי המותר.
לפי התוספת השנייה לחוק, לגבי הלוואות העומדות בהגדרה שאליה מפנה התוספת, שיעור ריבית הפיגורים המרבי הוא שיעור העלות המרבית של האשראי כשהוא מוכפל ב־1.2, בחישוב שנתי.
כך, אם תקרת העלות הממשית בעסקה מסוימת היא 19%, תקרת ריבית הפיגורים לפי נוסחה זו תהיה 22.8% בחישוב שנתי. מדובר בדוגמה מתמטית בלבד ולא בקביעה לגבי הלוואה מסוימת.
האם ניתן לגבות הוצאות גבייה בנוסף לריבית פיגורים?
סעיף 7א לחוק מסדיר את האפשרות לגבות הוצאות שהוציא המלווה לצורך גביית תשלום שהלווה פיגר בתשלומו. לפי ההוראה, גבייה כאמור מוגבלת להוצאות סבירות שהוצאו לצורך הגבייה ושנקבע בחוזה ההלוואה כי ניתן לגבותן מהלווה, בכפוף להוראות הדין.
לכן, לא די בכך שהסכם ההלוואה כולל סעיף כללי שלפיו הלווה יישא בכל הוצאות הגבייה. יש לבחון אם ההוצאות אכן הוצאו, אם הן סבירות ואם גבייתן מותרת בנסיבות העסקה.
מתי מותר להעמיד הלוואה לפירעון מיידי?
העמדה לפירעון מיידי היא פעולה שבמסגרתה המלווה דורש מהלווה לפרוע את יתרת ההלוואה לפני מועדי התשלום המקוריים. סעיף 7 לחוק מסדיר את הנסיבות שבהן ניתן להקדים את מועד הפירעון. בין היתר, החוק מתייחס לחשש ממשי לאי־פירעון, לגידול ניכר בסיכון לאי־פירעון ולהפרה יסודית של חוזה ההלוואה.
ככלל, לפני העמדה לפירעון מיידי על המלווה לשלוח ללווה התראה ולפרט את הפעולות שבאפשרותו לנקוט כדי למנוע זאת, ככל שקיימות פעולות כאלה. התקופה שנקבעת בהתראה אינה יכולה להיות קצרה מ־21 ימי עסקים ממועד משלוחה, בכפוף לחריגים הקבועים בחוק.
החוק מאפשר במקרים מיוחדים לחרוג מדרישת ההתראה המוקדמת כאשר קיים חשש ממשי לפגיעה ביכולת הגבייה, אך גם לכך נקבעו תנאים. עבור נותן אשראי, המשמעות היא שיש להתאים את נהלי הטיפול בהלוואות שבפיגור להוראות החוק. סעיף חוזי המאפשר להעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי אינו מחליף את הצורך לבחון אם מתקיימות הדרישות החוקיות להפעלתו.
מה קובע חוק אשראי הוגן לגבי הליכי גבייה והוצאה לפועל?
כאשר הלווה אינו פורע את חובו, נותן האשראי רשאי לפעול למימוש זכויותיו בהתאם לדין. אולם הליכי הגבייה כפופים גם להוראות חוק אשראי הוגן, ככל שהן חלות על העסקה. החוק מחייב את המלווה להציג מידע מפורט במסגרת תביעה הקשורה להלוואה, ובכלל זה נתונים על החוב, התשלומים שבוצעו, הריבית שנצברה ורכיבים נוספים של הסכום הנתבע.
במקרים המתאימים, יש לצרף את המסמכים הרלוונטיים ולהציג את חישוב יתרת החוב באופן שמאפשר לבחון את דרישת התשלום. חשוב במיוחד להבחין בין הקרן שטרם נפרעה, הריבית החוזית, ריבית הפיגורים והוצאות הגבייה. ערבוב בין הרכיבים עלול להקשות על בירור החוב ולעורר מחלוקות משפטיות.
האם ניתן לגבות חוב באמצעות שטר חוב?
נותני אשראי משתמשים לעיתים בשטרי חוב להבטחת פירעון הלוואות. מדובר במכשיר משפטי שעשוי לאפשר נקיטת הליכי גבייה במקרה של אי תשלום, בהתאם לדין.
עם זאת, שימוש בשטר חוב אינו פוטר את המלווה מקיום הוראות חוק אשראי הוגן. סעיף 11 לחוק מסדיר את מעמדו של אוחז בשטר בקשר לחוזה הלוואה, ובנסיבות הקבועות בו עשויות לעמוד לחייב טענות מכוח החוק גם במסגרת הליך לביצוע השטר.
משמעות הדבר היא שגם כאשר קיימת בטוחה שטרית, יש להקפיד על תקינות הסכם ההלוואה המקורי, חישוב החוב ועמידה בחובות הגילוי. להרחבה על ההבדלים בין התחייבות חוזית לבטוחה שטרית, ראו את המאמר בנושא שטר חוב להלוואה.
אילו תקנות הותקנו מכוח חוק אשראי הוגן?
לצד הוראות החוק קיימת חקיקת משנה, שנועדה להסדיר היבטים מסוימים של עסקאות אשראי ואת אופן יישום הוראות החוק.נאחת ממערכות התקנות המרכזיות היא תקנות הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות (החרגת סוגי עסקאות אשראי מתחולת החוק והחרגת הוצאות מגדר “תוספת”), התשע”ט–2019.
תקנות אלה עוסקות בשני נושאים מרכזיים: החרגת סוגים מסוימים של עסקאות אשראי מתחולת הוראות החוק, והחרגת הוצאות מסוימות מהגדרת “תוספת”, המשמשת בחישוב העלות הממשית של האשראי.
מבחינה עסקית ומשפטית, סיווג ההוצאה חשוב משום שהוא עשוי להשפיע על חישוב עלות האשראי ועל בחינת עמידת העסקה בתקרה המותרת. בנוסף, קיימות תקנות ותיקות יותר המסדירות היבטים דיוניים ונושאים נוספים. יש לבחון את הנוסח העדכני של כל תקנה ואת תחולתה על העסקה המסוימת.
מתי נכנס חוק אשראי הוגן לתוקף?
חוק אשראי הוגן נחקק במקור בשנת 1993, אך ההסדרה המוכרת כיום התפתחה באמצעות תיקוני חקיקה משמעותיים, ובעיקר תיקון מספר 5 משנת 2017. לא כל הוראות התיקון נכנסו לתוקף באותו מועד. חלק מההוראות הוחלו מוקדם יותר, בעוד שתחילתן של הוראות אחרות נדחתה כדי לאפשר לגופים הפיננסיים ולרגולטורים להיערך לשינוי.
בשנת 2018 אושרה דחיית כניסתן לתוקף של מרבית הוראות תיקון מספר 5 לחוק אשראי הוגן, בין היתר כדי לאפשר את השלמת התקנות ואת היערכות הגופים הפיננסיים ליישום ההוראות החדשות. מידע נוסף על הרקע לדחייה מופיע בהודעת הכנסת מיום 7 בנובמבר 2018.
להלן המועדים המרכזיים בהתפתחות ההסדרה:
| מועד | שינוי חקיקתי או רגולטורי |
|---|---|
| 1993 | חקיקת חוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות |
| 9 באוגוסט 2017 | פרסום תיקון מספר 5, שבמסגרתו שונה שם החוק לחוק אשראי הוגן |
| אוקטובר 2017 | תחילתן של הוראות מסוימות הנוגעות לתקרת הריבית, בחלוף 60 ימים מפרסום התיקון |
| 8 בנובמבר 2018 | פרסום תיקון שדחה את תחילתן של מרבית הוראות הרפורמה |
| 25 בפברואר 2019 | פרסום תקנות ההחרגה הנוגעות לסוגי עסקאות ולהוצאות |
| 25 באוגוסט 2019 | תחילתן של מרבית הוראות תיקון מספר 5 לאחר הדחייה |
מועדים אלה מבוססים על פרסומי החקיקה והמידע הרשמי על דחיית התחילה.
האם החוק חל על הסכמי הלוואה שנחתמו לפני כניסת התיקון לתוקף?
לא ניתן להשיב על כך באופן גורף. יש להבחין בין מועד כריתת ההסכם, מועד העמדת הכספים, ההוראה המשפטית הרלוונטית והוראות התחילה והמעבר שנקבעו בתיקוני החקיקה.
כאשר מדובר בהלוואה ותיקה שעברה חידוש, הארכת תקופה, שינוי ריבית או פריסה מחדש, נדרשת בחינה נוספת של מהות השינוי ושל השאלה אם נוצרה התקשרות חדשה. לפיכך, נותן אשראי המנהל תיק הלוואות ותיק אינו יכול להניח שכל העסקאות כפופות בהכרח לאותן הוראות ובאותה מתכונת.
אילו עסקאות והלוואות מוחרגות מהוראות חוק אשראי הוגן?
סעיף 15 לחוק קובע סייגים לתחולה, ויש לבחון אותם לפני שמחילים על עסקה מסוימת את כלל חובות החוק. בין היתר, החוק קובע הסדרים מיוחדים ביחס להלוואות בסכומים גבוהים, להלוואות שניתנו בנסיבות מסוימות שלא במסגרת עיסוק, להלוואות באמצעות מערכות לתיווך באשראי ולהלוואות שאינן נושאות תמורה מעבר לסכום שהלווה קיבל, בהתאם לתנאי ההחרגות.
האם קיימת תקרת ריבית על הלוואות בסכומים גבוהים?
סעיף 15(ב) לחוק מחריג מתחולת סעיפים 5 ו־6, בין היתר, הלוואות שבהן הסכום שקיבל הלווה בפועל עולה על הסכום הקבוע בחוק.
סכום הסף מתעדכן לפי מנגנון ההצמדה הקבוע בחוק, ולכן אין להסתמך על סכום היסטורי המופיע בפרסומים ישנים.
חשוב להדגיש שהחרגה מתחולת סעיפי תקרת הריבית אינה בהכרח החרגה מכל הוראות החוק. למשל, יש לבחון בנפרד את חובת עריכת ההסכם ואת חובות הגילוי.
בנוסף, חריגה מתחולת תקרה מסוימת אינה שוללת תחולה של דינים אחרים, כגון דיני החוזים, הוראות רגולטוריות והגבלות אחרות הנוגעות לעסקאות מימון.
מהן ההשלכות המשפטיות של הפרת חוק אשראי הוגן?
הפרת הוראות חוק אשראי הוגן עשויה לחשוף את נותן האשראי להליכים משפטיים ולהשלכות רגולטוריות, בהתאם לסוג ההפרה ולנסיבות המקרה.
ביטול או שינוי תנאים בהסכם ההלוואה
סעיף 9 לחוק מאפשר לבית המשפט, בתנאים הקבועים בו, להתערב בתנאים של חוזה הלוואה ולשנותם או לבטלם.
המשמעות היא שתנאי שנכתב בהסכם ונחתם בידי הלווה אינו חסין מפני בחינה משפטית.
השפעה על יכולת גביית החוב
כאשר חוזה ההלוואה אינו עומד בדרישות הדין, המלווה עלול להיתקל בקשיים במימוש זכויותיו ובגביית הסכומים הנדרשים.
הדבר עשוי להיות רלוונטי במיוחד בהליכים שבהם מתעוררות מחלוקות בנוגע לשיעור הריבית, לדרך חישוב החוב או להפרת חובות הגילוי.
עיצומים כספיים ואכיפה רגולטורית
החוק כולל הוראות לעניין אכיפה ועיצומים כספיים, ובנסיבות מסוימות גם הוראות עונשין.
לעניין בעלי רישיון למתן אשראי, הפרות מסוימות עשויות להיבחן גם במסגרת סמכויות הפיקוח של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.
היקף החשיפה תלוי בהוראה שהופרה, בזהות המלווה, בסוג העסקה ובהוראות האכיפה הרלוונטיות.
כיצד על חברת אשראי להיערך לעמידה בהוראות החוק?
עמידה בהוראות חוק אשראי הוגן מחייבת יותר מהכנת נוסח אחיד להסכם הלוואה. עבור נותן אשראי מקצועי, נכון לבנות מערכת עבודה שבה הדרישות המשפטיות משולבות בתהליך מתן האשראי כולו.
| תחום הבקרה | מה יש לבדוק? |
| מסמכי ההלוואה | קיומם של כל פרטי הגילוי הנדרשים ותיעוד הסכמת הלווה |
| תמחור האשראי | חישוב נכון של ריבית, עמלות ותוספות ובדיקת תחולת התקרה |
| מערכות מחשוב | יכולת חישוב ותיעוד של החזרי ההלוואה, עלות האשראי ויתרת החוב |
| פרסום ושיווק | עמידה בחובות הפרסום והאזהרה, והימנעות מהצגת מידע מטעה |
| טיפול בפיגורים | חישוב ריבית פיגורים והוצאות גבייה בהתאם לדין |
| פירעון מיידי | קיום העילות, משלוח התראות ועמידה במועדים הנדרשים |
| בקרה משפטית | עדכון נהלים והסכמים בעקבות שינויי חקיקה והוראות רגולטוריות |
במקרים רבים כדאי לבצע את הבדיקה כבר בשלב פיתוח מוצר אשראי חדש, ולא רק לאחר תחילת הפעילות. שינוי מודל התמחור, הוספת עמלה, קביעת מנגנון ריבית משתנה או השקת מערכת הלוואות מקוונת עשויים לחייב בחינה מחודשת של העמידה בהוראות החוק.
האם חוק אשראי הוגן מחליף את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים?
לא. מדובר בשני חוקים המשלימים זה את זה, אך עוסקים בהיבטים שונים של הפעילות.
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע”ו–2016, קובע את משטר הרישוי והפיקוח על נותני שירותים פיננסיים, לרבות נותני אשראי הכפופים לו.
חוק אשראי הוגן קובע הוראות הנוגעות לעסקאות האשראי עצמן וליחסים בין המלווה ללווה, בכפוף לתחולתו.
בעל רישיון למתן אשראי נדרש אפוא לבחון גם את הדרישות החלות עליו מכוח חוק הפיקוח, הוראות רשות שוק ההון והדינים הנוספים הרלוונטיים לפעילותו.
ליווי משפטי לנותני אשראי ועמידה בדרישות הרגולציה
הסדרה משפטית של פעילות אשראי מחייבת התייחסות למכלול החוקים, התקנות והוראות הפיקוח החלות על הגוף המממן. מעבר לבדיקת חובת הרישוי, יש חשיבות לניסוח הסכמי הלוואה, להתאמת מסמכי הגילוי, לבדיקת מנגנוני הריבית ולהסדרת נהלי הטיפול בפיגורים ובגבייה.
משרד עורכי הדין אדרי פנחס מעניק ליווי משפטי בתחומי המשפט המסחרי והשירותים הפיננסיים, לרבות סוגיות רגולטוריות הנוגעות לפעילות נותני אשראי.
בחינה משפטית מוקדמת של מודל הפעילות ושל מסמכי ההתקשרות עשויה לסייע בזיהוי חשיפות משפטיות, בהפחתת מחלוקות ובהתאמת הפעילות להוראות הדין.
תשובות לשאלות נפוצות על חוק אשראי הוגן
האם נותן אשראי יכול להחתים לווה על ויתור על זכויותיו לפי חוק אשראי הוגן?
ככלל, לא. סעיף 17 לחוק קובע כי הוראותיו חלות גם כאשר קיים הסכם נוגד, אלא אם ההתניה היא לטובת הלווה. לכן, עצם הסכמת הלווה לתנאי מסוים אינה מאפשרת לנותן האשראי לעקוף הוראה מחייבת של החוק.
האם חובה למסור ללווה עותק מהסכם ההלוואה?
כן, כאשר חלות הוראות סעיף 3 לחוק. על המלווה לאפשר עיון בחוזה לפני כריתתו ולמסור לאחר מכן עותק מההסכם ומתיעוד הסכמת הלווה. החוק מאפשר גם מסירה באמצעים אלקטרוניים.
האם נותן אשראי חייב לציין אזהרה בפרסום הלוואות?
סעיף 3(ה) לחוק מחייב, בכפוף להוראותיו, לכלול בפרסום או בשיווק המעודדים נטילת הלוואה את פרטי המלווה ואזהרה בדבר האפשרות לחיוב בריבית פיגורים ולהליכי הוצאה לפועל במקרה של אי־עמידה בפירעון ההלוואה. קיימת בחוק החרגה מסוימת מחובת ציון שם המלווה ביחס למפעילי מערכות מקוונות.
האם מותר לשנות את הריבית במהלך תקופת ההלוואה?
הדבר תלוי במנגנון הריבית שנקבע בהסכם ובדרישות הדין. בהלוואה בריבית משתנה יש לגלות את בסיס הריבית, את מרכיביה ואת העקרונות והמועדים לשינוי. לא כל שינוי חד־צדדי בריבית יהיה מותר רק משום שנקבע בהסכם סעיף כללי בנושא.
האם נותן אשראי חייב לאפשר פירעון מוקדם?
יש לבחון את ההוראות החלות על המלווה ועל סוג ההלוואה. חוק אשראי הוגן מחייב גילוי של קיומה ותנאיה של זכות לפירעון מוקדם, בעוד שעצם הזכות, היקפה והעמלות האפשריות עשויים להיגזר גם מדינים והוראות רגולטוריות אחרות.לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
האם חוק אשראי הוגן חל על ניכיון שיקים?
עסקאות ניכיון שטרות נכללות עקרונית בהגדרת ההלוואה בחוק, אך קיימות הוראות מיוחדות בסעיף 15ב וחריגים נוספים. לכן, יש לבחון את מבנה העסקה ואת זהות הצדדים לפני קביעה אילו הוראות חלות עליה.
האם החזקת רישיון למתן אשראי מבטיחה עמידה בחוק אשראי הוגן?
לא. הרישיון עוסק בהרשאה לעסוק בפעילות ובדרישות הפיקוח, ואילו עמידה בחוק אשראי הוגן מחייבת בדיקה עצמאית של תנאי ההלוואות והתנהלות המלווה. גוף המחזיק ברישיון תקף עדיין עלול להפר הוראות הנוגעות לגילוי, לריבית או לגבייה.
