רישיון למתן שירות מידע פיננסי: מדריך מקיף לתנאים והליך הרישוי

רישיון למתן שירות מידע פיננסי הוא רישיון רגולטורי המאפשר לגופים העומדים בדרישות החוק לספק שירותים המבוססים על איסוף, קבלה ועיבוד של מידע פיננסי על לקוחות, בהתאם להסכמתם ובכפוף להוראות הדין. הרישיון מהווה חלק מרכזי בהסדרת תחום הבנקאות הפתוחה בישראל, והוא רלוונטי במיוחד לחברות פינטק, פלטפורמות להשוואת מוצרים פיננסיים, מערכות לניהול פיננסי ושירותים טכנולוגיים המבוססים על מידע המתקבל מגופים פיננסיים.

המסגרת המשפטית בתחום נקבעה בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ”ב–2021, אשר מסמיך את רשות ניירות ערך להעניק רישיונות, לקבוע דרישות פיקוח ולאכוף את הוראות החוק ביחס לגופים הכפופים לסמכותה.

בשונה מרישיון למתן אשראי, המתייחס לפעילות של העמדת מימון או הלוואות, רישיון למתן שירות מידע פיננסי עוסק בעיקר בגישה למידע פיננסי ובשימוש בו לצורך מתן שירות ללקוח. גם רישיון שירותי תשלום הוא מסגרת רישוי נפרדת, המתייחסת לפעולות הקשורות בתשלומים, בסליקה ובשירותי תשלום נוספים.

עבור חברות המבקשות לפעול בתחום הפיננסי, זיהוי מדויק של אופי הפעילות הוא שלב הכרחי. מוצר טכנולוגי אחד עשוי לשלב איסוף מידע פיננסי, השוואת הצעות אשראי וייזום תשלומים, כאשר כל פעילות עשויה להיות כפופה למסגרת רגולטורית שונה.

מהו שירות מידע פיננסי?

שירות מידע פיננסי הוא שירות המבוסס על גישה למידע הנמצא אצל גוף פיננסי אחר, קבלתו ושימוש בו לצורך מתן שירות הקשור להתנהלותו הכלכלית של הלקוח.

החוק מגדיר שירות מידע פיננסי באמצעות שלוש חלופות מרכזיות: איסוף מידע פיננסי והעברתו לאחר; איסוף מידע ושימוש מקוון בו בידי הגוף שאסף אותו; ושימוש מקוון במידע שנאסף והועבר מגורם אחר בהתאם להוראות החוק.

לכן, תחולת החוק אינה מוגבלת רק לחברה המתחברת ישירות למערכות הבנקים. גם גוף המשתמש במידע שהועבר אליו באמצעות נותן שירות אחר עשוי להיכנס להגדרות החוק, בהתאם למבנה השירות.

השירותים האפשריים כוללים, בין היתר, ריכוז מידע פיננסי, השוואת עלויות, תיווך בין לקוחות לגופים פיננסיים, ייעוץ בנוגע להתנהלות כלכלית והצעת מוצרים ושירותים פיננסיים.

אילו סוגי מידע פיננסי נכללים במסגרת החוק?

המידע שעשוי להיכלל בשירות נקבע בהתאם לסלי המידע המוגדרים בחוק ולסוג מקור המידע שממנו הוא מתקבל. הוא עשוי לכלול:

• נתונים על חשבונות בנק, יתרות ותנועות.

• מידע על חיובים בכרטיסי אשראי ואמצעי תשלום.

• נתונים על הלוואות, מסגרות אשראי ועלויות מימון.

• מידע על פיקדונות וחסכונות פיננסיים.

• מידע על ניירות ערך ומוצרים פיננסיים נוספים, בהתאם להסדרה החלה.

לא כל נותן שירות רשאי לקבל כל סוג של מידע, ולא כל מקור מידע כפוף לאותן חובות ובאותם מועדים. יש לבחון את היקף השירות, סלי המידע הרלוונטיים והוראות התחילה החלות על כל קטגוריה.

מהי בנקאות פתוחה וכיצד היא קשורה לשירות מידע פיננסי?

בנקאות פתוחה (Open Banking) היא מסגרת המאפשרת ללקוחות לעשות שימוש בשירותים פיננסיים של גורמים נוספים באמצעות שיתוף מבוקר של מידע פיננסי הנמצא אצל גופים שבהם הם מנהלים את פעילותם.

בעבר, מידע על חשבונות בנק, הלוואות, הוצאות ואמצעי תשלום היה מרוכז בעיקר בידי הגופים המספקים את השירותים הפיננסיים עצמם. הסדרת תחום הבנקאות הפתוחה מאפשרת לגופים מורשים נוספים לפתח שירותים המבוססים על אותו מידע, בכפוף להסכמת הלקוח ולדרישות החוק.

למשל, לקוח המחזיק חשבונות במספר בנקים עשוי להשתמש בשירות דיגיטלי המציג תמונה מרוכזת של הכנסותיו והוצאותיו. שירות אחר יכול לנתח את תנאי האשראי הקיימים ולהציג חלופות פיננסיות.

מבחינה משפטית, הבנקאות הפתוחה אינה מעניקה לכל חברה זכות בלתי מוגבלת לגשת למידע. הגישה למידע, השימוש בו והעברתו כפופים למנגנון ההרשאות, למטרות השירות ולמגבלות שנקבעו בדין.

מי חייב ברישיון למתן שירות מידע פיננסי?

סעיף 2 לחוק שירות מידע פיננסי קובע את חובת הרישוי או האישור למי שעוסק במתן שירות מידע פיננסי. ככלל, חברה המעוניינת לספק שירות הנכנס להגדרת שירות מידע פיננסי נדרשת לקבל רישיון מתאים מרשות ניירות ערך, אלא אם חל עליה הסדר אישור, פטור או חריג שנקבע בדין.

הצורך ברישיון עשוי להתעורר, למשל, בחברות המפתחות מערכות לניהול פיננסי אישי, פלטפורמות להשוואת הלוואות, שירותים לניתוח נתוני חשבונות, יישומים המרכזים מידע ממספר גופים פיננסיים ומערכות המספקות המלצות כלכליות המבוססות על מידע שהתקבל במסגרת הבנקאות הפתוחה.

עם זאת, עצם העובדה שחברה מנתחת נתונים פיננסיים אינה מחייבת בהכרח רישיון. יש להבחין בין מידע המתקבל באמצעות מערכת הממשק למידע פיננסי, מידע שמוזן ישירות בידי הלקוח, מידע ציבורי ומידע שמועבר באמצעות גורם אחר.

הסיווג נקבע לפי מהות הפעילות וההגדרות בחוק, ולא לפי הכינוי המסחרי שבו החברה משתמשת.

מי מעניק רישיון למתן שירות מידע פיננסי?

הגוף המרכזי המוסמך להעניק רישיון למתן שירות מידע פיננסי לחברות הנדרשות ברישיון הוא רשות ניירות ערך. הרשות מוסמכת לבחון את בקשות הרישוי, לקבוע תנאים ברישיון ולפקח על עמידת בעלי הרישיון בהוראות החוק ובהוראות הרגולטוריות החלות עליהם.

עם זאת, החוק מבחין בין רישיון הניתן בידי רשות ניירות ערך לבין אישור למתן שירות מידע פיננסי הניתן לגופים פיננסיים מסוימים באמצעות המאסדר האחראי עליהם. כך, בהתאם לסוג הגוף ולהוראות הדין, בנקים וגופים פיננסיים מפוקחים אחרים עשויים לפעול במסלול אישור ייעודי, ולא במסלול הרישוי הרגיל של חברה טכנולוגית עצמאית. הבחנה זו חשובה במיוחד לחברות שכבר מחזיקות ברישיון פיננסי אחר ומבקשות להרחיב את פעילותן לתחום המידע הפיננסי.

מהם התנאים לקבלת רישיון למתן שירות מידע פיננסי?

סעיף 4 לחוק שירות מידע פיננסי מפרט את התנאים המרכזיים שבהם נדרש לעמוד תאגיד המבקש לקבל רישיון. מעבר לבחינת עצם קיומה של פעילות המחייבת רישוי, על המבקש להציג תשתית עסקית, ארגונית, טכנולוגית ופיננסית המתאימה לשירות שהוא מתכנן לספק.

מהי ההתאגדות המשפטית המתאימה לקבלת רישיון?

ככלל, הרישיון ניתן לחברה כהגדרתה בחוק החברות או לחברת חוץ הרשומה בישראל בהתאם להוראות הדין. לכן, יזם המעוניין להפעיל שירות מידע פיננסי אינו יכול להניח כי פעילות כעוסק יחיד תאפשר לו לקבל את הרישיון במסלול הרגיל.

היכן נדרשים שליטה וניהול הפעילות?

החוק מתייחס גם למקום שבו מופעלים השליטה והניהול של עסקי החברה. כאשר השליטה והניהול אינם מופעלים בישראל, יש להראות שניתן לקיים את הוראות החוק ולאכוף אותן ביחס לחברה. דרישה זו רלוונטית במיוחד לחברות פינטק בינלאומיות, לחברות הפועלות באמצעות תאגיד זר ולמיזמים המבקשים להציע שירותים בישראל תוך שימוש בתשתיות מחוץ למדינה.

מהי הכשירות הטכנולוגית הנדרשת ואבטחת המידע?

אחד מתנאי הרישוי המרכזיים הוא קיומם של אמצעים טכנולוגיים מתאימים ומיומנות בהפעלתם.החברה נדרשת להראות שמערכותיה מסוגלות לספק את השירות באופן אמין ובהתאם לדרישות החלות על הגנת הפרטיות, אבטחת מידע, הגנת סייבר וניהול סיכונים. בפועל, היערכות זו עשויה לכלול מנגנוני הרשאות, בקרת גישה, ניטור אירועי אבטחה, ניהול ספקים טכנולוגיים, גיבוי והתאוששות מתקלות.

מה נדרש בתוכנית עסקית וביכולת פיננסית?

מבקש הרישיון נדרש לצרף תוכנית עסקית והצהרה בדבר האמצעים הכספיים העומדים לרשותו. התוכנית צריכה לאפשר לרשות להעריך את אופי השירות, יכולת החברה להפעילו ויכולתה לעמוד בחובות הרגולטוריות גם לאחר תחילת הפעילות. בנוסף, החוק מחייב עמידה בדרישות הרלוונטיות לעניין ביטוח, הון עצמי מזערי או בטוחה אחרת, בהתאם להוראות החלות על בעל הרישיון.

מה נדרש בנוגע למהימנות ובעלי שליטה?

הרשות רשאית לבחון את מהימנות מבקש הרישיון, בעלי השליטה ונושאי המשרה הבכירה בו. כמו כן, החוק כולל דרישות הקשורות להיעדר הליכי חדלות פירעון מסוימים ולעמידת בעלי השליטה בתנאים לקבלת היתר שליטה, כאשר נדרש היתר כזה. גם כאשר מתקיימים תנאי הסף, הרשות מוסמכת במקרים הקבועים בחוק לסרב להעניק רישיון מטעמים הנוגעים למהימנות או לטובת הציבור, בכפוף להליך הקבוע בדין.

כיצד מגישים בקשה לרישיון למתן שירות מידע פיננסי?

הליך קבלת הרישיון מחייב היערכות מוקדמת ובניית בקשה המשקפת את הפעילות העסקית והטכנולוגית המתוכננת.

מהו השלב הראשון בהגשת בקשה לרישיון?

תחילה יש לזהות את סוג השירות שהחברה מתכננת לספק, את מקורות המידע ואת אופן השימוש במידע שיתקבל. בשלב זה יש לבחון האם מדובר בשירות מידע פיננסי כהגדרתו בחוק, האם חל מסלול רישיון או אישור, והאם הפעילות כוללת שירותים נוספים הטעונים רישוי.

מהו השלב השני בהגשת בקשה לרישיון?

לאחר זיהוי מסגרת הרישוי יש להסדיר את המבנה התאגידי, את זהות בעלי השליטה ואת חלוקת האחריות בין הנהלת החברה, הגורמים הטכנולוגיים והגורמים האחראים על ציות וניהול סיכונים. כמו כן, יש להכין או להתאים הסכמים עם ספקי מערכות, ספקי ענן, גורמי מיקור חוץ ושותפים עסקיים, בהתאם למבנה הפעילות ולדרישות החלות.

מהו השלב השלישי בהגשת בקשה לרישיון?

לפי כללי הגשת בקשת רישיון למתן שירות מידע פיננסי, התשפ”ב–2022, והוראות הרשות, יש להגיש מידע ומסמכים המאפשרים לבחון את עמידת המבקש בתנאי הרישוי. בהתאם למאפייני הבקשה, המסמכים עשויים לכלול פרטים על התאגיד ובעלי השליטה, תיאור השירות, תוכנית עסקית, מידע על יכולת פיננסית, מסמכי אבטחת מידע, ניהול סיכונים, תשתיות טכנולוגיות ונהלים רלוונטיים.

מהו השלב הרביעי בהגשת בקשה לרישיון?

הבקשה מוגשת בהתאם לכללים ולהנחיות הרשות, באמצעות מערכת הדיווח הרלוונטית ובצירוף הטפסים והמסמכים הנדרשים. הרשות רשאית לדרוש השלמות, הבהרות, מסמכים נוספים ומידע המאפשר לבחון אם המבקש עומד בתנאים לקבלת הרישיון.

מהו השלב החמישי בהגשת בקשה לרישיון?

לאחר השלמת הבחינה, ובכפוף לאישור הרשות, ניתן רישיון המפרט בין היתר את סוג שירות המידע הפיננסי שבעל הרישיון רשאי לספק. חשוב להדגיש כי הרישיון אינו אישור כללי לביצוע כל פעילות פיננסית. על החברה לפעול בהתאם לסוג השירות שאושר, לתנאי הרישיון ולחובות הפיקוח השוטפות.

אילו חובות חלות על בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי?

קבלת הרישיון אינה מסיימת את ההליך הרגולטורי. החוק מטיל על נותני שירות מידע פיננסי חובות מתמשכות הנוגעות להתנהלות מול לקוחות, לשימוש במידע, לשמירתו ולדיווח לרגולטור.

האם נדרשת קבלת הסכמה מפורשת מהלקוח?

סעיפים 25 ו־26 לחוק מחייבים, ככלל, קבלת הסכמה מפורשת של הלקוח לשירות ולשימוש במידע הפיננסי, במסגרת הסכם בכתב.

על הלקוח להיות מסוגל לבחור את סוג השירות, את מקורות המידע, החשבונות וסלי המידע שלגביהם תינתן הרשאת גישה.

בנוסף, על ההסכם לאפשר בחירה בין גישה חד־פעמית לבין גישה מתמשכת לתקופה מוגדרת, בהתאם להוראות החוק.

החוק גם מחייב נקיטת פעולות תקופתיות כדי לוודא שהלקוח מודע להמשך הרשאת הגישה, במקרים שבהם ניתנה הסכמה לגישה מתמשכת.

האם ניתן להשתמש במידע למטרות המותרות בלבד?

המידע הפיננסי אינו הופך לרכושה החופשי של החברה רק משום שהלקוח אישר גישה אליו.

על נותן השירות להשתמש במידע למטרת השירות שהוסכמה, ובכפוף להוראות החוק. איסוף מידע שאינו נדרש לשירות, או שימוש בו למטרה שונה ללא בסיס מתאים, עלולים להוות הפרה של החובות החלות על בעל הרישיון.

מהן הדרישות לשמירת מידע ומחיקתו?

סעיף 27 לחוק קובע מגבלות על משך החזקת המידע הפיננסי.

נקודת המוצא היא החזקת המידע למשך הזמן הקצר ביותר הנדרש למתן השירות, ובכפוף לתקופות המרביות הקבועות בחוק. החוק מאפשר בנסיבות מסוימות הארכת תקופת ההחזקה בהסכמה מפורשת ובכתב, וכן קובע הסדרים מיוחדים לשמירת מידע הדרוש להליכים משפטיים, לביקורת או לפיקוח.

החברה נדרשת לקיים מנגנונים המאפשרים למחוק מידע במועדים הנדרשים, לרבות הפסקת השימוש בו כאשר ההרשאה בוטלה או כאשר הסתיימה התקופה המותרת, בכפוף לחריגים שבדין.

מהן חובות האמון, הסודיות וניגודי העניינים?

החוק כולל חובות הנוגעות להתנהלות נותן השירות כלפי לקוחותיו, לרבות חובת אמון, שמירת סודיות והגבלות על קבלת טובות הנאה.

חובות אלה חשובות במיוחד כאשר חברה מספקת שירות להשוואת מוצרים פיננסיים ובמקביל מקיימת קשרים מסחריים עם בנקים, חברות אשראי או גופים פיננסיים אחרים.

התקשרות מסחרית עם גוף פיננסי אינה פוטרת את נותן השירות מהחובות החלות עליו, ויש לבחון את אופן התגמול, את הצגת ההצעות ללקוח ואת קיומם של ניגודי עניינים אפשריים.

מה נדרש באבטחת מידע וניהול סיכונים?

חברה המספקת שירות מידע פיננסי מטפלת במידע שעשוי לחשוף פרטים משמעותיים על התנהלותו הכלכלית של הלקוח.

משום כך, עליה לקיים מערך אבטחת מידע וניהול סיכונים המתאים לאופי השירות, בהתאם לחוק, להוראות רשות ניירות ערך ולדיני הגנת הפרטיות החלים עליה.

הדרישות אינן מסתכמות באבטחה טכנולוגית בלבד. הן עשויות לחייב גם הסדרת אחריות ארגונית, ניהול הרשאות עובדים, בקרות על ספקים חיצוניים, תהליכי תגובה לאירועי אבטחה ומנגנוני תיעוד ובקרה.

מה ההבדל בין רישיון למתן שירות מידע פיננסי לרישיון שירותי תשלום?

למרות הקשר בין התחומים, מדובר בשני משטרי רישוי נפרדים.

רישיון למתן שירות מידע פיננסי מסדיר פעילות הנוגעת לאיסוף מידע פיננסי ולשימוש בו. לעומתו, רישיון שירותי תשלום עוסק בפעילויות כגון ניהול חשבון תשלום, הנפקת אמצעי תשלום, סליקת פעולות תשלום ושירותי ייזום מתקדם, בהתאם להגדרות החוק.

ההבדל המרכזי הוא בין גישה למידע פיננסי ושימוש בו לבין ביצוע פעולות בתחום שירותי התשלום.

לדוגמה, אפליקציה שמציגה ללקוח מידע מרוכז על חשבונותיו בבנקים שונים עשויה לפעול בתחום שירותי המידע הפיננסי. לעומת זאת, אפליקציה המאפשרת העברת כספים בין משתמשים עשויה להיכנס למסגרת הרישוי של שירותי תשלום.

כאשר מערכת משלבת בין שתי הפעילויות, יש לבחון את הצורך במספר מסלולי רישוי או אישור. חשוב גם להבחין בין שירות מידע פיננסי לבין שירות ייזום בסיסי, שלגביו קיימת הסדרה ייעודית במסגרת חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום.

להרחבה על הרגולציה החלה על חברות בתחום העברת הכספים והסליקה, ניתן לעיין במדריך בנושא רישיון שירותי תשלום.

מה ההבדל בין רישיון מידע פיננסי לרישיון למתן אשראי?

ההבחנה בין רישיון מידע פיננסי לרישיון אשראי משמעותית במיוחד עבור חברות המפתחות פתרונות מימון מבוססי נתונים.

שירות מידע פיננסי עשוי לאפשר לחברה לנתח את מצבו הכלכלי של הלקוח, להציג נתונים על הלוואות קיימות, להשוות הצעות מימון ולסייע בבחירת מוצר פיננסי.

אולם כאשר החברה עצמה עוסקת במתן הלוואות, בהעמדת מסגרות אשראי או בפעילות אחרת המוגדרת כמתן אשראי, יש לבחון בנפרד את תחולת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע”ו–2016.

במקרים שבהם קיימת חובת רישוי, עצם ההחזקה ברישיון מידע פיננסי אינה מחליפה את הצורך ברישיון למתן אשראי.

לדוגמה, חברה המפעילה מערכת להשוואת הלוואות על בסיס מידע שנאסף בהסכמת המשתמש עשויה להידרש לבחון את תחולת חוק שירות מידע פיננסי. אם אותה חברה גם מעמידה ללקוחות אשראי בעצמה, מתעוררת בנוסף שאלת הרישוי בתחום האשראי.

לעומת זאת, גוף פיננסי המחזיק כבר ברישיון אשראי ומבקש לספק שירותי מידע פיננסי עשוי להידרש למסלול אישור ייעודי, בהתאם להוראות החוק ולמאסדר הרלוונטי.

מהי השוואה בין שלושת סוגי הרישיונות?

הטבלה מתארת את מסלולי הרישוי המרכזיים. קיימים גופים הפועלים במסלולי אישור או פיקוח אחרים, וכן חריגים שיש לבחון בהתאם לזהות הגוף ולפעילותו.

האם חברת פינטק זקוקה ליותר מרישיון פיננסי אחד?

חברות פינטק רבות אינן פועלות בתחום רגולטורי אחד בלבד. מוצר דיגיטלי המשלב ניתוח נתונים פיננסיים, הצגת הצעות מימון ואפשרות לביצוע תשלום עשוי לעורר מספר שאלות רישוי במקביל.

לדוגמה, פלטפורמה המאפשרת לעסקים לחבר את חשבונות הבנק שלהם, לנתח את תזרים המזומנים ולקבל הצעות להלוואות עשויה לעסוק בשירות מידע פיננסי. אם הפלטפורמה מעמידה את המימון בעצמה, עשויה להתעורר גם חובת רישוי בתחום האשראי.

במקרים אחרים, כאשר השירות כולל העברת כספים, ניהול יתרות או פעולות תשלום, יש לבחון גם את תחולת הרגולציה בתחום שירותי התשלום.

לכן, לפני הגשת בקשת רישיון מומלץ לערוך מיפוי משפטי של כלל הפעולות המתבצעות במערכת, לרבות זהות הגופים המעורבים, מקורות המידע, זרימת הכספים וההסכמים המסחריים בין הצדדים.

האם ניתן להעביר מידע פיננסי לחברה אחרת?

העברת מידע פיננסי לגורם אחר היא סוגיה המוסדרת במפורש בחוק שירות מידע פיננסי.

עצם קבלת ההסכמה מהלקוח לאיסוף מידע אינה מעניקה לנותן השירות הרשאה כללית להעביר את המידע לכל גורם מסחרי.

סעיף 29 לחוק מסדיר העברת מידע לגורמים מסוימים ולמטרות שנקבעו בדין, בכפוף לתנאים ולחובות החלים על הגופים המעורבים.

במקרים שבהם חברה מעוניינת להעביר מידע לגוף המציע אשראי, למשל כדי לקבל הצעת מימון עבור הלקוח, יש לבחון האם ההעברה מתבצעת בהתאם להוראות החוק, האם התקבלה הסכמת הלקוח הנדרשת ומהן ההגבלות על השימוש במידע לאחר העברתו. הבדיקה חשובה במיוחד במודלים עסקיים שבהם נותן שירות מידע פיננסי פועל בשיתוף פעולה עם מספר גופים פיננסיים או מקבל מהם תמורה בגין פעילותו.

מהן ההשלכות של מתן שירות מידע פיננסי ללא רישיון?

עיסוק בשירות מידע פיננסי הטעון רישיון או אישור ללא ההרשאה המתאימה עשוי להוות הפרה של הוראות החוק.

חוק שירות מידע פיננסי מעניק לרגולטורים סמכויות פיקוח ואכיפה, ובכלל זה אפשרות לנקוט הליכים מינהליים ולהטיל עיצומים כספיים בנסיבות הקבועות בחוק. החוק כולל גם הוראות עונשין ביחס להפרות מסוימות.

נוסף על כך, רשות ניירות ערך מוסמכת, בתנאים הקבועים בחוק, לבטל רישיון או להתלותו, בין היתר כאשר בעל הרישיון חדל לעמוד בדרישות הרישוי או הפר הוראות החלות עליו. לפיכך, חשוב לבחון את חובת הרישוי לפני תחילת הפעילות, ולא להסתמך על האפשרות להסדיר את מעמד החברה לאחר השקת השירות.

כיצד משרד עורכי דין אדרי פנחס מסייע בקבלת רישיון למתן שירות מידע פיננסי?

הליך הרישוי של שירותי מידע פיננסי מצריך היכרות עם הוראות החוק, דרישות רשות ניירות ערך וההסדרה החלה על מערכות טכנולוגיות המטפלות במידע פיננסי.

משרד עורכי הדין אדרי פנחס מעניק ייעוץ וליווי משפטי בתחום הרגולציה הפיננסית, ובכלל זה בחינת חובות רישוי, התאמת המודל העסקי למסגרת החוקית, היערכות להגשת בקשות רישיון והסדרת ההיבטים המשפטיים של פעילות חברות פיננסיות.

ליווי משפטי כבר בשלבי התכנון עשוי לסייע בזיהוי חובות רגולטוריות, בצמצום סיכונים ובבניית תשתית משפטית מתאימה להפעלת השירות.