בנקאות פתוחה בישראל

בנקאות פתוחה בישראל – מי נדרש לרישיון ואילו תנאים חלים על השירות?

בנקאות פתוחה מאפשרת לאדם או לעסק לשתף מידע פיננסי המצוי אצל בנק או מקור מידע אחר עם נותן שירות מורשה, כדי לקבל תמונה פיננסית מאוחדת, להשוות מוצרים פיננסיים ולבחון חלופות אשראי ומימון. המערכת מאפשרת לחברות פינטק ולגופים פיננסיים לפתח שירותים המבוססים על מידע ממספר מקורות, תוך שימוש בממשקים טכנולוגיים מאובטחים ובהתאם להסכמת הלקוח.

לצד ההזדמנויות העסקיות והחדשנות הטכנולוגית, בנקאות פתוחה בישראל היא תחום מוסדר מבחינה משפטית. הזכות לקבל מידע פיננסי אינה נובעת רק מפיתוח ממשק טכנולוגי או מהסכמת הלקוח, אלא מחייבת עמידה בהוראות הדין, בדרישות הרישוי ובכללים הנוגעים להגנת המידע ולפרטיות.

הביטוי הנפוץ בחיפושים, “רישיון בנקאות פתוחה”, אינו ככלל שמו של רישיון עצמאי. במקרים הרלוונטיים, המסגרת המרכזית היא רישיון למתן שירות מידע פיננסי לפי חוק שירות מידע פיננסי, התשפ”ב–2021, כאשר לגבי גופים פיננסיים מפוקחים מסוימים עשוי לחול מסלול אישור אחר.

הבחנה זו חשובה במיוחד לחברות טכנולוגיה, יזמים וגופים פיננסיים המעוניינים להקים שירות חדש. לא כל שימוש במידע בנקאי מחייב רישיון, אך גם לא כל פעילות טכנולוגית פטורה ממנו. להרחבה על תנאי הרישוי וההליך ניתן לעיין במדריך רישיון למתן שירות מידע פיננסי.

מהי בנקאות פתוחה ומה משתנה עבור הלקוח?

בנקאות פתוחה (Open Banking) היא מערכת המאפשרת שיתוף מוסדר של מידע פיננסי בין גופים המחזיקים במידע לבין נותני שירות מתאימים, בהתאם להרשאת הלקוח ולהוראות הדין.

בעבר, מידע פיננסי על חשבונות, תנועות, יתרות והתחייבויות היה מפוזר בין בנקים וגופים פיננסיים שונים. לקוח שהחזיק חשבונות במספר בנקים או השתמש במוצרי אשראי שונים התקשה לעיתים לקבל תמונה מרוכזת של מצבו הפיננסי.

בנקאות פתוחה מאפשרת לנותן שירות מורשה, בהתאם להרשאה שניתנה, לקבל מידע ממקורות שונים ולהציג אותו במערכת אחת. על בסיס המידע ניתן לפתח שירותים של ניהול תקציב, ניתוח הוצאות, מעקב אחר התחייבויות והשוואת מוצרים פיננסיים.

לדוגמה, עסק המנהל חשבונות במספר בנקים עשוי להשתמש במערכת שמרכזת את תנועות החשבון, מציגה התחייבויות עתידיות ומסייעת בניתוח תזרים המזומנים. באופן דומה, לקוח פרטי יכול להיעזר בשירות לצורך בחינת הוצאותיו והשוואת עלויות של מוצרים פיננסיים.

עם זאת, הבנקאות הפתוחה אינה מעניקה לכל צד שלישי גישה חופשית לחשבון הבנק. מדובר בגישה מוסדרת, המוגבלת לסוגי המידע, למטרות השימוש ולתנאים שנקבעו בדין.

כיצד פועלת המערכת בפועל?

מערכת הבנקאות הפתוחה מבוססת על ממשקי תכנות מאובטחים (API), שבאמצעותם ניתן להעביר מידע בין גופים פיננסיים ונותני שירות בהתאם לתקנים מחייבים.

במערכת פועלים שלושה גורמים מרכזיים:

• מקור המידע: בנק או גוף פיננסי אחר המחזיק במידע על הלקוח, ואשר חלות עליו הוראות הדין לעניין מסירת המידע.
• נותן שירות המידע הפיננסי: גוף בעל רישיון או אישור מתאים, המקבל מידע בהתאם להרשאה ועושה בו שימוש לצורך מתן השירות המותר.
• הלקוח: האדם או התאגיד שהמידע נוגע אליו, ואשר מעניק הרשאה לגישה למידע בהתאם למנגנונים הקבועים בחוק.

הגישה למידע נעשית בהתאם לתקנים הטכנולוגיים החלים על מקורות המידע ועל נותני השירות. בישראל פיתח בנק ישראל תקן אחיד לבנקאות פתוחה, המבוסס על מסגרת התקינה האירופית תוך ביצוע התאמות למערכת הפיננסית המקומית.

ניתן לקרוא על מבנה המערכת ומאפייניה באתר בנק ישראל – בנקאות פתוחה.

אילו סוגי מידע ניתן לקבל במסגרת בנקאות פתוחה?

המידע שניתן לקבל תלוי בסלי המידע שנקבעו בדין, בתחולת ההסדר על מקור המידע וביישום התקן הטכנולוגי.

סלי המידע עשויים לכלול מידע על חשבונות ויתרות, תנועות בחשבון, כרטיסי חיוב, הלוואות, פיקדונות, התחייבויות אשראי וניירות ערך.

לא כל סל מידע זמין בהכרח אצל כל מקור מידע, ולא כל נותן שירות רשאי לקבל את מלוא הנתונים. יש לבחון את היקף המידע הרלוונטי לשירות ואת ההוראות החלות במועד הפעלתו.

התקנים, גרסאות הממשקים וההבהרות הטכנולוגיות מתפרסמים בעמוד תקנים והסברים בבנקאות פתוחה – בנק ישראל.

מהו החוק המסדיר בנקאות פתוחה בישראל?

המסגרת המשפטית המרכזית לפעילות בנקאות פתוחה בישראל נקבעה בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ”ב–2021, אשר הוראותיו נכנסו לתוקף באופן מדורג החל משנת 2022.

מטרת ההסדר היא לאפשר ללקוחות להשתמש במידע הפיננסי שלהם באמצעות נותני שירות מתאימים, לעודד תחרות במערכת הפיננסית ולהסדיר את הגישה למידע ואת ההגנות הנדרשות.

החוק מסדיר בין היתר את חובת הרישוי או האישור למתן שירות מידע פיננסי, את התנאים לקבלת מידע ממקורות מידע, את חובות נותני השירות ואת זכויות הלקוחות ביחס למידע ולהרשאות.

לצד החוק חלות הוראות של המאסדרים הפיננסיים הרלוונטיים, ובכללן הוראות רשות ניירות ערך והוראות בנק ישראל בנוגע לגופים שבפיקוחו. בהתאם למאפייני הפעילות, עשויות לחול גם הוראות מתחום הגנת הפרטיות ואבטחת המידע.

ניתן לעיין בנוסח החוק ובתיקוניו באתר מאגר החקיקה הלאומי של הכנסת – חוק שירות מידע פיננסי.

מתי חברה נדרשת לרישיון בנקאות פתוחה?

חובת הרישוי נקבעת לפי מהות הפעילות שמבצעת החברה ולא לפי השם המסחרי שניתן לשירות.

חוק שירות מידע פיננסי מסדיר פעילות של מתן שירות המבוסס על קבלת מידע פיננסי ממקורות מידע, באמצעים ובתנאים שנקבעו בחוק. חברה המספקת שירות העונה להגדרות החוק עשויה להידרש לרישיון מרשות ניירות ערך לפני תחילת הפעילות, בכפוף למסלולי אישור, לפטורים ולהוראות החלות עליה.

לצורך בחינת חובת הרישוי יש לבדוק כיצד מתקבל המידע, מי הגורם המקבל אותו, מי מספק את השירות ללקוח, לאיזו מטרה נעשה שימוש בנתונים ומהו מבנה ההתקשרות בין הגורמים המעורבים.

לדוגמה, אפליקציה לניהול תקציב שבה המשתמש מזין בעצמו את הכנסותיו והוצאותיו אינה זהה בהכרח למערכת המקבלת נתוני חשבון בנק באמצעות ממשק בנקאות פתוחה.

לעומת זאת, חברה המקבלת באופן מקוון מידע פיננסי ממקורות מידע כדי להציג ללקוחות תמונה מאוחדת של חשבונותיהם, עשויה להיכנס לגדר פעילות המחייבת רישוי.

גם שימוש בספק API חיצוני או הסתמכות על גוף פיננסי אחר אינם פוטרים אוטומטית את החברה מחובת בחינה משפטית. יש לבדוק את חלוקת התפקידים, את מעמדו של כל גורם ואת אופן העברת המידע.

האם חברות פינטק נדרשות לרישיון?

חברות פינטק הן מהגופים המרכזיים העשויים להידרש לבחינת חובת הרישוי, במיוחד כאשר השירות מבוסס על איסוף מידע פיננסי ממקורות שונים.

בין הדוגמאות לפעילות שעשויה להצריך בחינה רגולטורית ניתן למנות:

אפליקציות לניהול כספים: מערכות המציגות יתרות ונתונים ממספר חשבונות בנק, מנתחות הוצאות ומספקות ללקוח תמונה פיננסית כוללת.

פלטפורמות להשוואת מוצרים פיננסיים: שירותים המשתמשים במידע על מצבו הפיננסי של הלקוח כדי להציג אפשרויות לחיסכון, אשראי או מוצרים פיננסיים אחרים.

מערכות לניהול תזרים מזומנים לעסקים: פתרונות המאפשרים ריכוז מידע ממספר חשבונות לצורך מעקב אחר הכנסות, הוצאות והתחייבויות.

פתרונות טכנולוגיים לחברות פיננסיות: מערכות המאפשרות קבלה, עיבוד והצגת מידע פיננסי במסגרת התקשרות עם גוף אחר.

עם זאת, עצם הפיתוח של תוכנה פיננסית אינו יוצר בהכרח חובת רישוי. ההכרעה תלויה במהות השירות, באופן קבלת המידע ובשאלה האם החברה עצמה מעניקה שירות מידע פיננסי כהגדרתו בדין.

האם חברה המספקת שירותי API בלבד חייבת ברישיון?

ספק טכנולוגי המפתח ממשקים או מספק תשתית מחשוב עבור נותן שירות מורשה אינו נדרש בהכרח לרישיון עצמאי רק בשל אספקת התשתית.

עם זאת, כאשר הספק מקבל מידע פיננסי, מעבד אותו עבור לקוחות או מספק שירות עצמאי המבוסס עליו, עשויות להתעורר שאלות לגבי מעמדו כנותן שירות מידע פיננסי.

במקרים אלה יש לבחון את מבנה ההתקשרות בין הספק לבין הגוף המורשה, את האחריות כלפי הלקוח ואת הוראות הדין הנוגעות למיקור חוץ ולהעברת מידע.

מי מעניק את הרישיון ומהם תנאי הסף?

ככלל, רשות ניירות ערך היא הגורם המעניק רישיון למתן שירות מידע פיננסי לגופים הפועלים במסלול הרישוי שבפיקוחה.

עם זאת, חוק שירות מידע פיננסי כולל גם מסלולי אישור לגופים פיננסיים מפוקחים מסוימים, בהתאם למעמדם ולמאסדר האחראי עליהם.

לפיכך, חברה המחזיקה כבר ברישיון פיננסי אינה נדרשת בהכרח להגיש בקשה במסלול הרישוי הרגיל, אך אין להניח שרישיונה הקיים מאפשר לה אוטומטית לעסוק בכל פעילות בנקאות פתוחה.

על מבקש הרישיון לבחון את תנאי ההתאגדות, מקום הניהול, מבנה הבעלות, מהימנות הגורמים הרלוונטיים ואת יכולתו לעמוד בדרישות החוק והוראות המאסדר.

בנוסף, יש להיערך להוכחת מוכנות תפעולית וטכנולוגית, לרבות מערכי אבטחת מידע, ניהול סיכונים, ממשל תאגידי, נהלי עבודה והתקשרויות עם ספקים.

אילו נושאים נבחנים במסגרת הליך הרישוי?

הליך הרישוי אינו מסתכם בבחינת המסמכים המשפטיים של החברה. הוא מתייחס גם ליכולתה להפעיל את השירות באופן מבוקר ובטוח.

בין התחומים שיש להיערך אליהם:

• מבנה תאגידי ובעלות: הצגת פרטי התאגיד, בעלי השליטה ונושאי המשרה כנדרש.
• מהימנות וכשירות: עמידה בתנאים החלים על החברה ועל הגורמים הרלוונטיים.
• אבטחת מידע והגנת סייבר: קיום מנגנונים מתאימים להגנה על מידע פיננסי רגיש.
• ניהול סיכונים: זיהוי וניהול סיכונים טכנולוגיים, תפעוליים ומשפטיים.
• ממשל תאגידי ובקרה: הגדרת בעלי תפקידים, סמכויות ומנגנוני פיקוח בהתאם להוראות החלות.
• ספקים חיצוניים: בחינת התקשרויות עם ספקי ענן, תשתיות טכנולוגיות ושירותים אחרים.
• היערכות להמשכיות עסקית: יכולת להתמודד עם תקלות, אירועי אבטחה ושיבושים בהפעלת השירות.

כמו כן, יש לבחון את דרישות ההון העצמי, הביטוח או הבטוחות ככל שהן חלות על פעילותו של מבקש הרישיון.

הדרישות המדויקות נגזרות מן הדין ומהוראות המאסדר במועד הגשת הבקשה. אין להניח כי חברה בתחילת דרכה, או מוצר המצוי בשלב פיתוח ראשוני, פטורים אוטומטית מן הדרישות הרלוונטיות.

כיצד מתבצע הליך קבלת הרישיון?

היערכות להליך הרישוי מתחילה בבחינת המודל העסקי והפעילות המתוכננת, עוד לפני הגשת הבקשה למאסדר.

בשלב הראשון יש להגדיר את השירות, את מקורות המידע, את סוגי הנתונים שיתקבלו ואת הגורמים המעורבים בהפעלתו. בהתאם לכך ניתן לבחון האם מדובר בשירות מידע פיננסי הטעון רישיון או בפעילות הכפופה למסלול אישור אחר.

בשלב הבא יש לבחון את עמידת החברה בתנאי הסף ולהכין את מסמכי הבקשה. במקביל יש לגבש את המנגנונים התפעוליים והמשפטיים הנדרשים, לרבות נהלי אבטחת מידע, ניהול סיכונים, טיפול בהרשאות והתקשרויות עם ספקים.

לאחר הגשת הבקשה עשוי המאסדר לדרוש הבהרות, השלמות מסמכים או התאמות נוספות. משך ההליך תלוי במאפייני החברה, במורכבות השירות, בשלמות הבקשה ובדרישות המאסדר.

חשוב להדגיש כי קבלת הרישיון אינה מהווה כשלעצמה השלמה של כל ההיערכות הטכנולוגית והתפעולית הנדרשת להפעלת השירות. יש לוודא שהפעילות בפועל עומדת בהוראות החלות עליה.

הסכמת הלקוח, אבטחת מידע וביטול הרשאה

הסכמת הלקוח היא אחד מעקרונות היסוד של הבנקאות הפתוחה. עם זאת, היא אינה מהווה היתר גורף לאיסוף מידע, לשימוש חוזר בנתונים או להעברתם לגורמים אחרים.

נותן השירות נדרש לקבל את ההרשאה בהתאם למנגנונים הקבועים בדין ולהגדיר את השירות, את מטרות קבלת המידע ואת היקף הגישה המתבקש.

יש להבחין בין הרשאה לקבלת מידע לצורך מתן שירות מסוים לבין שימושים נוספים בנתונים. לדוגמה, הסכמה להעברת מידע לצורך ניתוח הוצאות אינה מקנה בהכרח הרשאה להשתמש בנתונים לצורך פרסום ממוקד או למכור אותם לגורם מסחרי אחר.

במסגרת תכנון השירות יש לבחון כיצד מוצגים תנאי ההרשאה ללקוח, מהו משך הגישה למידע וכיצד ניתן לצמצם או לבטל הרשאה קיימת.

אילו חובות אבטחת מידע חלות על נותן השירות?

מידע פיננסי עשוי לחשוף נתונים רגישים על הכנסות, הוצאות, התחייבויות, פעילות עסקית ודפוסי התנהלות כלכלית.

מסיבה זו, שירות המבוסס על בנקאות פתוחה מחייב הקפדה על מנגנוני אבטחת מידע המתאימים למאפייני הפעילות ולסיכונים הנלווים אליה.

בין ההיבטים הרלוונטיים נכללים אימות זהות, בקרות הרשאה, הגבלת הגישה לנתונים, הצפנת מידע בהתאם לצורך, ניטור אירועי אבטחה וניהול הרשאות של עובדים וספקים.

בנוסף, יש לבחון את תחולת חוק הגנת הפרטיות והתקנות מכוחו, לרבות הוראות הנוגעות לשמירה, עיבוד והעברת מידע אישי.

מה קורה כאשר הלקוח מבטל את ההרשאה?

לקוח המבקש להפסיק את הגישה למידע הפיננסי שלו זכאי לפעול בהתאם למנגנונים הקבועים בדין לצמצום או לביטול ההרשאה.

על נותן השירות להיערך לטיפול בבקשות מסוג זה, לרבות הפסקת קבלת מידע בהתאם להוראות החלות עליו.

חשוב להבחין בין ביטול ההרשאה לקבלת מידע חדש לבין שמירת מידע שכבר התקבל. שמירת נתונים קיימים, מחיקתם או המשך עיבודם כפופים להוראות הדין ולחריגים המותרים.

לפיכך, שירות המבוסס על בנקאות פתוחה צריך לכלול נהלים ברורים לניהול הרשאות ולטיפול במידע גם לאחר סיום ההתקשרות עם הלקוח.

העברת מידע פיננסי לצדדים שלישיים והסתייעות בספקים

חברות המפעילות שירותי בנקאות פתוחה עשויות להסתייע בספקי שירותי ענן, מערכות עיבוד נתונים, שירותי אבטחת מידע וספקי תשתיות API.

אולם, העברת מידע לספק חיצוני אינה מותרת באופן בלתי מוגבל רק משום שהוא מסייע בהפעלת השירות.

יש לבחון את מעמד הספק, את מטרות העברת המידע, את סוגי הנתונים המועברים ואת ההסדרים המשפטיים החלים על ההתקשרות.

כאשר השירות כולל העברת מידע לצדדים שלישיים, עשוי להידרש הסדר חוזי מתאים שיקבע את תחומי האחריות, מגבלות השימוש במידע, דרישות האבטחה ונהלי הטיפול בנתונים עם סיום ההתקשרות.

היבטים אלה חשובים במיוחד כאשר החברה מסתמכת על מספר ספקים חיצוניים או מפעילה מערכת הכוללת שרשרת של גורמים המקבלים גישה למידע.

מה ההבדל בין מידע פיננסי לבין מתן אשראי או ייזום תשלום?

אחד האתגרים הרגולטוריים המרכזיים בפיתוח שירותים פיננסיים הוא ההבחנה בין שירותי מידע, שירותי אשראי ושירותי תשלום.

אף שקיימת זיקה עסקית וטכנולוגית בין התחומים, כל אחד מהם עשוי להיות כפוף למסגרת משפטית נפרדת.

כך, לדוגמה, חברה המשתמשת במידע פיננסי כדי לסייע ללקוח להשוות הצעות מימון אינה בהכרח נותנת אשראי בעצמה.

לעומת זאת, אם אותה חברה גם מעמידה הלוואות או מבצעת פעילות אחרת של מתן אשראי, עשויה להתעורר חובת רישוי נוספת. להרחבה ניתן לקרוא על התנאים והדרישות לקבלת רישיון למתן אשראי.

בדומה לכך, ייזום תשלומים וביצוע שירותי תשלום הם תחומים בעלי הסדרים רגולטוריים ייעודיים. רישיון למתן שירות מידע פיננסי אינו מקנה כשלעצמו היתר לבצע כל פעילות תשלום.

בעת תכנון פלטפורמה פיננסית משולבת יש לבחון כל רכיב בנפרד: מי מקבל את המידע, מי מעבד אותו, מי מציג המלצות, מי מחליט על העמדת אשראי, מי מבצע פעולת תשלום ומי נושא באחריות כלפי הלקוח.

האם חברה בעלת רישיון למתן אשראי יכולה להשתמש בבנקאות פתוחה?

חברות אשראי עשויות להיעזר במידע פיננסי לצורך ניתוח תזרים מזומנים, בחינת יכולת החזר והערכת בקשות אשראי.

עם זאת, עצם החזקת רישיון למתן אשראי אינה מלמדת בהכרח על קיומה של הרשאה לעסוק בשירות מידע פיננסי.

יש לבחון האם החברה מקבלת את הנתונים במסגרת פעילותה המותרת, האם היא מעניקה שירות מידע פיננסי עצמאי והאם נדרש רישיון או אישור נוסף.

כאשר הפעילות משלבת מספר שירותים פיננסיים, יש לתת את הדעת גם למגבלות השימוש בנתונים ולחובות החלות על כל אחד מתחומי הפעילות.

מהן החובות החלות לאחר קבלת רישיון?

קבלת רישיון למתן שירות מידע פיננסי אינה מסיימת את חובות החברה. מדובר בפעילות מפוקחת המחייבת עמידה מתמשכת בדרישות הדין ובהוראות המאסדר.

בעל רישיון נדרש לקיים את החובות הרלוונטיות לפעילותו, לרבות בתחומי אבטחת המידע, ניהול הסיכונים, השימוש בנתוני לקוחות והפעלת מנגנוני בקרה.

בהתאם להוראות החלות, עשויות להתקיים גם חובות דיווח, תיעוד, טיפול בתקלות ובאירועי אבטחה ועדכון המאסדר על שינויים מסוימים בפעילות החברה.

הרחבת השירות לפעילות חדשה, שינוי מהותי באופן קבלת המידע או התקשרות עם גורמים נוספים עשויים לחייב בחינה רגולטורית מחודשת.

לכן, ניהול פעילות בתחום הבנקאות הפתוחה מחייב התייחסות לרגולציה כחלק מהניהול השוטף של החברה ולא רק כתנאי ראשוני לקבלת רישיון.

מהם הסיכונים בפעילות בנקאות פתוחה ללא רישיון מתאים?

הפעלת שירות מידע פיננסי ללא רישיון או אישור כאשר הדין מחייב זאת עלולה לחשוף את החברה ואת הגורמים הרלוונטיים להליכי אכיפה ולסנקציות לפי הוראות החוק.

סיכונים משפטיים עשויים להתעורר גם כאשר החברה מחזיקה ברישיון, אך אינה עומדת בתנאיו או עושה שימוש במידע בניגוד למטרות המותרות.

הסיכון אינו מתמצה בהפרת הוראות הרישוי. שימוש בלתי מורשה במידע פיננסי, העברתו לגורמים נוספים או אי-עמידה בחובות אבטחה עלולים לעורר גם סוגיות של הגנת הפרטיות, אחריות חוזית ואחריות כלפי לקוחות.

מעבר להשלכות המשפטיות, כשלים בניהול המידע עלולים לפגוע באמון הלקוחות וביכולת החברה לקיים התקשרויות עם גופים פיננסיים ושותפים עסקיים.

בחינה משפטית בשלב תכנון המוצר עשויה לסייע בזיהוי מוקדם של סיכונים אלה ובהתאמת מבנה השירות לדרישות הדין.

בדיקה משפטית לפני השקת מוצר בנקאות פתוחה

הקמת שירות המבוסס על בנקאות פתוחה מחייבת תכנון המשלב את המודל העסקי, המבנה הטכנולוגי והדרישות הרגולטוריות.

מומלץ להתחיל במיפוי זרימת המידע: מאיזה מקור מתקבלים הנתונים, מי נותן את ההרשאה, מי מקבל את המידע, אילו גורמים מעבדים אותו ומהי מטרת השימוש.

לאחר מכן יש לבצע סיווג רגולטורי של הפעילות ולבחון האם השירות טעון רישיון, אישור אחר או עומד בתנאים של חריג הקבוע בדין.

במקביל, יש להכין את המסמכים המשפטיים והתפעוליים הרלוונטיים, לרבות תנאי שימוש, מסמכי פרטיות, נהלי אבטחת מידע והסכמים עם ספקים חיצוניים.

כאשר החברה מתכננת להעניק גם שירותי אשראי, תשלום או שירותים פיננסיים נוספים, נדרש מיפוי נפרד של כל תחום פעילות ושל הממשקים ביניהם.

בדיקה מוקדמת עשויה לצמצם את הסיכון לפיתוח מוצר שאינו תואם את מסגרת הרישוי הרלוונטית ולמנוע צורך בשינויים מהותיים לאחר השקעת משאבים בפיתוח.

ליווי משפטי ורגולטורי בתחום הבנקאות הפתוחה

פעילות בתחום הבנקאות הפתוחה מחייבת הבנה של הדין הפיננסי לצד בחינה של מבנה השירות, מאפייני המידע והסיכונים הנלווים להפעלתו.

משרד עורכי הדין אדרי פנחס מעניק ייעוץ וליווי משפטי לחברות וליזמים בתחומי הרגולציה הפיננסית, לרבות בחינת חובות רישוי, היערכות להליכי רישוי, הסדרת התקשרויות מסחריות ובחינת ההיבטים המשפטיים הנלווים לפעילותם של נותני שירותים פיננסיים.

ליווי משפטי כבר בשלב תכנון הפעילות מאפשר לזהות את דרישות הדין הרלוונטיות, לבחון את מסלול הרישוי המתאים ולגבש תשתית משפטית התואמת את מאפייני השירות המתוכנן.